דגם זה הוא קומה נוספת מעל דגם "קהילת אקדמיה-כיתה", והוא ייושם באופן מצומצם (מתכונת פיילוט) בשנת תשפ"ב. העיקרון המוביל של הדגם הוא בהעברת מרכז הכובד של ההכשרה מהמוסד המכשיר לבתי ספר שהוגדרו "עמיתי אקדמיה, (בתי ספר מורשי התנסות).
עקרונות הדגם:
שילוב בין תאוריה לשדה – קורסים תאורטיים שעברו שינוי כך שיכללו היבטים יישומיים.
מיצוב בית הספר כ"'בית ספר חוקר" – בית ספר שתתקיים בו קהילה מקצועית לומדת, שתתמוך בעשייה הבית-ספרית ובהתפתחות מיטבית של צוותי ההוראה והחינוך. בקהילה ישתתפו מורות מכלל צוות בית הספר, והמנחה תהיה מטעם המוסד המכשיר (עדיפות לבעלת תואר שלישי, עם ניסיון בהובלת תהליכים בית-ספריים). תחומי העיסוק של הקהילה יהיו קשורים לעשייה החינוכית/פדגוגית בבית הספר, ועבודתה תיעשה במתודת "חקר הפרקטיקה": חקר ייצוגים, למידה משותפת, העמקה, פרשנות, התנסות ושיפור. מפגשי הקהילה יהיו סדורים וייערכו במהלך כל שנת הלימודים.
הובלת הקהילה
ההנחיה תהיה בצמד המשלב את האקדמיה והשדה: המובילה האקדמית מהמוסד המכשיר, והמקשרת ממוסד הלימוד או אחת המורות/הגננות המכשירות.
תחומי עיסוק של הקהילה
הקהילה תעסוק בסוגיות שיעלו מתוך ההתנסות של הסטודנטיות, בדילמות, בשאלות, בהתלבטויות, בקשיים ובאתגרים שהקהילה תחשוב שהם רלוונטיים לכל חבריה. הקהילה תשמש מקום מקצועי ותומך להיוועצות של הסטודנטיות, ללימוד של ידע הרלוונטי לסוגיה שנבחרה ולחשיפה לנקודות מבט שונות. דרכי העבודה והלמידה יגובשו בכל קהילה וקהילה ויקודמו על ידה.