תיאור המחקר:
בבסיס חזונם של אנשי האקדמיה, המלווים מקצועית פרחי הוראה קיים הרצון להכשיר ולהכין את הלומדים באופן פרקטי ורלוונטי לשדה הקליני, ולהטמיע בהם עקרונות ופרקטיקות שישרתו אותם הלכה למעשה בשדה החינוכי, עם זאת המציאות בשטח מעלה מורכבות ביחס למוכנותם והתמודדתם של פרחי ההוראה עם הגעתם לשטח. בהתאם לכך, ביסודו של מחקר זה יעמוד המנגנון של קהילה לומדת, המורכבת ממורות מכשירות ומורות עמיתות, בהובלת צוות אקדמי של מכללת שאנן- האקדמית הדתית לחינוך. מטרת המחקר היא הרחבת היריעה באופן שבו יכולה קהילה לומדת ובמקרה זה, קהילת אקדמיה, לקדם תכנים פדגוגיים וחינוכיים.
כמו כן, מחקר זה יעסוק בבחינת הממשק בין האקדמיה לשדה באמצעות התבוננות ובדיקה מעמיקה של הרלוונטיות, היתרונות והמורכבויות של "קהילת אקדמיה", במסגרת פרויקט ההכשרה "אקדמיה- כיתה" תוך יצירת אינטגרציה בין ידע תיאורטי לידע פרקטי בתחום החינוך וההוראה. כמו כן, במסגרת המחקר נעמוד על חשיבותו של חיבור זה בשלושה שדות לימודיים; בשדה האקדמי, בשדה הסטודנטיאלי, ובשדה הקליני-צוות ביה"ס. בחינת החקר תעשה על "קהילת אקדמיה": השתלמות מוסדית מטעם המוסד האקדמי במרחב הבית ספרי בו מתקיימת תכנית "אקדמיה- כיתה".
- רקע תאורטי
שותפויות בין מוסדות אקדמיים ובתי ספר להכשרת מורים הם מרכיב יסודי בתוכניות הכשרה כבר למעלה משני עשורים. לאורך השנים פותחו מודלים שונים הן בישראל והן בעולם, המייצגים רמות שונות של חיבור בין שותפים. מוסדות הכשרה בדרך כלל רואים בבתי ספר פלטפורמה המאפשרת לסטודנטים לצבור ניסיון הוראה מעשי לצד הלימודים העיוניים שלהם במכללה. עם זאת, תוכניות מסוימות, במיוחד ניסיוניות במכללות, אימצו גישה מקיפה יותר. תוכניות אלה, הידועות בשם בתי ספר לפיתוח מקצועי (S.D.P.), מטרתן להביא לשינוי פרדיגמה בהכשרה טרום עבודה ולטפח למידה שיתופית בין מורים (שני, טל ומרגולין, 2015).
תכנית אקדמיה כיתה להכשרת מורים שמה לה למטרה לחזק את הקשר בין פרקטיקה לתיאוריה על ידי יצירת שותפויות בין מוסדות הכשרה ובתי ספר. תוכנית זו שמה דגש משמעותי על טיפוח מערכות יחסים, טיפוח קשרים ובניית זיקה בין המרכיבים השותפים לה. בכך היא מסיטה את המיקוד מהמרכיבים המבודדים של הכשרת מורים, ומאפשרת לסגל האקדמי להבין טוב יותר את הקשר המורכב בין תיאוריה לפרקטיקה. מצוידים בהבנה עמוקה יותר זו, מרצים מוסמכים להעביר ביעילות את הידע החשוב הזה לסטודנטים שלהם, ובסופו של דבר לשפר את האיכות הכוללת של החינוך כשהעיקרון הייחודי בתכנית זו, הוא הקשר ההדוק עם השדה.
בהכשרת מורים הרווחת, הסטודנטים מעריכים את חווית ההתנסות המעשית שלהם כבעלת ערך רב. מנגד, הם מביעים תסכול מההתמקדות המרבית בשיעורים התיאורטיים הנלמדים במכללה, בהיעדר הלימה להתנסות בשדה הקליני. הסטודנטים מדווחים ברוב במקרים על הקושי במציאת קשר משמעותי בין התיאוריה הנלמדת במכללה לבין הפרקטיקה בהתנסות המעשית. חוקרים בחנו את התפקידים המובהקים של מסגרות ההכשרה ובתי ספר, והדגישו כיצד חלוקה זו מנציחה את ההפרדה בין תיאוריה לפרקטיקה, המובילה לקיטוב ולפיצול. לדבריהם, מערכות אלו נתפסות לרוב כנפרדות ומרוחקות זו מזו.
לעומת זאת, תכנית אקדמיה- כיתה נותנת מקום מרכזי ללמידה המעשית פרקטית, כהיבט ליבה של הכשרת מורים. היא מכירה בכך שההצלחה טמונה בעיצוב תוכנית הכשרה המשלבת ומחברת באופן יעיל בין תיאוריה ופרקטיקה, כמו גם ההקשרים השונים בתוך החינוך ובתי הספר כדי להבטיח את הצלחתה. הפוטנציאל של מודל זה טמון במיזוג שתי המערכות למערכת מאוחדת ומתקדמת, במקום להתפתח במנותק זו מזו. עפ"י מודל זה, הכשרת המורים לא תוגבל עוד בגבולות הארגוניים של בתי ספר ומוסדות הכשרה. במקום זאת, יוקדם מבנה הוליסטי, שבו הכשרת מורים ובתי ספר משתפים פעולה ליצירת מערכת חדשה המציבה את ההתפתחות המקצועית של המורים בליבה, תוך דגש משמעותי על למידה והתנסות מעשיים. (שני, טל, מרגולין, 2015).
התפיסה האקולוגית מעידה כי שותפויות בין בתי ספר ומכללות ממלאות תפקיד מכריע בהתפתחות המקצועית של כל הצדדים המעורבים. שותפויות אלו מאיצות תהליך של שינוי ויוזמות פורצות דרך בתוך בתי הספר. בנוסף, הם מטפחות סביבת למידה נוחה המעודדת חדשנות, ניסויים, מחקר, בתוך הארגון ומחוצה לו, והתלהבות מחודשת מההוראה (צלרמאייר, 2005).
לתכנית 'אקדמיה-לכיתה יש פוטנציאל לטפח למידה בתוך הכיתה, תוך ניצול המומחיות של מורים מנוסים ותלמידים כאחד כבסיס רב ערך ללמידה. עם זאת, כדי שגישה זו תהיה יעילה, היא לא יכולה להסתמך רק על פגישות אקראיות ועל רצונם הטוב של השותפים. הניסיון הראה כי למידה משותפת ורפלקטיבית חייבת להיות מוטמעת בתוך קהילה מקצועית של מורים ותיקים וחדשים כאחד. לשם כך נדרשת גישה מובנית ומאורגנת ללמידה, הבחנה ושיטתיות של פרקטיקות פדגוגיות וידע נושא באמצעות ניתוח והמשגה מעמיקים. גישה כזו שואפת לשפר את שיטות ההוראה והפעולה (שני, 2010).
יצירה וטיפוח של קהילות למידה מקצועיות בתוך סביבה המעודדת דיאלוג ולמידה משמעותיים היא משימה מורכבת שאין לזלזל בה. זה מצריך ידע נרחב, שיתוף פעולה ונכונות מכל בעלי העניין, כמו גם משאבים רבים, אנרגיה בלתי נלאית ומנהיגות בעלת חזון שמכירה הן באתגרים והן בתגמול הפוטנציאלי (שני, טל ומרגולין, 2015).
במסגרת התוכנית 'אקדמיה-כיתה' ניתן לבטל את ההפרדה בין בעלי עניין שונים המעורבים בפיתוח מקצועי, לרבות מורים, מנהלים וסטודנטים, בתי ספר או מכללות. תוכנית זו רואה את בתי הספר כבסיס שיתופי לפיתוח מקצועי, המסייעים ללמידה מעשית ומשמעותית לכל השותפים. באמצעות הסרת חומות אלו, התוכנית שואפת ליצור סביבה שיתופית ומכילה לצמיחה והתפתחות של כלל האוכלוסיות והמעגלים השונים הלוקחים חלק בהכשרת הסטודנטים להוראה (שני, טל ומרגולין, 2015).
