תהליך אסטרטגי לפיתוח מודל התנסות קלינית למוסבים להוראה

הילי גז מיכאלי ודנה יהושע
מכון מופ״ת
, 2024

תקציר
דוח ודמני-ענבר (2021) הוא דוח ועדת מומחים לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה במדינת
ישראל. הדוח מתווה עקרונות מנחים להכשרת גננות ומורים בישראל במכללות ובאוניברסיטאות. מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה-כיתה שבמכון מופ"ת אמון על קידום תהליכי מחקר ופיתוח בתחום ההתנסות הקלינית של סטודנטיות וסטודנטים להוראה. במרכז העשייה של המו"פ עומדים דגמי ההתנסות הקלינית – אקדמיה-כיתה. דגמים אלו מיישמים את העיקרון החמישי בדוח ודמני-ענבר, הקובע כי "ההכשרה הקלינית בהוראה" היא העומדת בבסיס תהליך ההכשרה.
על פי עיקרון זה, ההתנסות בהוראה – על כל מאפייניה וגווניה, בתהליך קליני מודרך ומבוקר – היא גולת הכותרת של ההכשרה.
דגמי ההתנסות הקלינית – אקדמיה-כיתה פתוחים עבור כלל המסלולים להכשרת אנשי הוראה במוסדות האקדמיים השונים,
לרבות מסלולי הסבת אקדמאים. עם זאת, לאור מבנה ההכשרה ומאפייני תוכניות ההסבה, נשמעו קולות מהשדה בדבר הקושי
לעמוד בתבחין של התנסות אינטנסיבית (יומיים בשבוע באותו מוסד לימוד), הנדרש כתנאי יסוד בכל דגמי ההתנסות הקלינית –
אקדמיה-כיתה. היות שכלל תוכניות ההכשרה באוניברסיטאות משתייכות להסבת אקדמאים(כפי שיפורט בגוף המסמך), בשנת תשפ"ד התגבשה בקרב מינהל עובדי הוראה ויחידת מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה-כיתה ההבנה כי נדרש לפתח דגם התנסות קליני ייעודי למוסבים. לצורך תהליך הפיתוח יצא לפועל במכון מופ"ת תהליך אסטרטגי נרחב, ושותפים בו כלל העוסקים במלאכת הכשרת המוסבים. בסופו של התהליך פותח דגם התנסות ייעודי למוסבים. דגם זה נבחן בשנת תשפ"ה באוניברסיטאות, ובהמשך ניתן יהיה להסיק מסקנות ולבחון את הרחבת ההשפעה של התהליך באשר ליתר מסלולי ההסבה ולמאפייני ההתנסות הקלינית הנדרשים
לאוכלוסיית המוסבים בכללותה.
מסמך זה הוא סיכום של התהליך האסטרטגי. המסמך מפרט את שלבי התהליך, מציג את דגם ההתנסות הקלינית שפותח
במסגרתו, ומזמן העמקה בפוטנציאל הצמיחה של ההכשרה הקלינית לכלל המוסבים להוראה.

טקסטים נוספים

ליווי ותיעוד פיילוט דגם שלישי לדגמי ההתנסות הקלינית

הדגם השלישי של דגמי ההתנסות הקלינית אקדמיה-כיתה – "עמיתי אקדמיה" – פותח כדי לייצר מסגרת לקשרי אקדמיה-שדה בהתנסות קלינית, כך שבתי ספר יהוו גורם משמעותי בהכשרת אנשי הוראה, ילמדו את הסטודנטים ידע פרקטי, ויתמכו בעשייה למען טיוב תהליכי ההכשרה, ואילו המוסד האקדמי יהיה שותף לקידום העשייה הפדגוגית בבתי הספר ויתרום להם במומחיות האקדמית
שלו.
מסמך זה מציג את השתלשלות הדגם השלישי במרוצת השנים, והערכה של אופן הפעלתו בשנת תשפ"ה במתכונת פיילוט מחודשת.

The Contribution of the Use of Artificial Intelligence Tools in Developing Teaching, Learning and Evaluation Skills for Trained Students (Science and Languages) within the Clinical Training at Sakhnin College

המחקר בחן את תרומת כלים מבוססי בינה מלאכותית לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה של מתכשרים להוראה במדעים ובשפות במכללת סכנין. נמצא כי השימוש בכלים אלה נמוך יחסית, אך קיים קשר חיובי חזק בין רמת השימוש לבין היכרות עם הכלים. המשתתפים ציינו יתרונות כמו ייעול תכנון שיעורים, משוב מיידי והתאמה אישית להוראה, לצד אתגרים של חוסר הכשרה, מגבלות טכניות וסוגיות אתיות. ההמלצות כוללות שילוב הכשרה ייעודית בבינה מלאכותית, פיתוח מקצועי לסגל, השקעה בתשתיות והטמעת מודלים משולבים של הוראה אנושית ובינה מלאכותית.

מורה על רקע כדור הארץ

כוחה של רפלקציה

על הכשרת מורים מבוססת רפלקציה – פרקים ערוכי תוכן על בסיס רעיונותיו של פרופ׳ פרד קורטהגן (Korthagen).