תקציר
המאמר מציג מחקר איכותני אשר בחן את תהליך התפתחותן של עבודת צוות ושיתופיות בקרב
סטודנטיות להוראה לגיל הרך ממכללה לחינוך, שהתנסו בעבודה מעשית בחטיבות צעירות.
התנסות זו נערכה במסגרת שיתוף פעולה מכללה-בית ספר אשר התבסס על התפיסה של בתי
ספר להתפתחות מקצועית (Schools Development Professional :PDS). המחקר הנדון התקיים
במשך שלוש שנים, והשתתפו בו 36 סטודנטיות. מחקר זה מביא עדויות לפיתוח שיתופיות ועבודת
צוות בקרב פרחי ההוראה, ועולה ממנו כי תהליך ההתפתחות אצל הסטודנטיות מאפיין שלבי
התפתחות של עבודת צוות. ממצאי המחקר התבססו על מודל תאורטי לעבודת צוות המשמש
בתחום העסקי. היעד של עבודת הצוות היה השגת רמה גבוהה של שיתוף פעולה – הן בקרב
הסטודנטיות כקבוצה, הן בין הסטודנטיות לבין צוות בית הספר. השיתופיות התבטאה בקשרים
הדדיים, ואלה סייעו ביצירת תחושות של אחריות ושייכות לבית הספר.
מילות מפתח: הכשרה לגיל הרך, עבודת צוות, שיתופיות.
מבוא
דרלינג-המונד (a2006 ,Hammond-Darling) הייתה זו שטענה כי מוסדות ההכשרה להוראה
חייבים לפתח תכניות לימודים מתאימות. לדעתה, על תכניות ההכשרה לסייע לסטודנטים
להוראה לרכוש ולהבין מגוון רב של יסודות אשר מרכיבים את דרכי הלמידה ואת הקשרים
החברתיים והתרבותיים במובנם הרחב, ובהתאם לכך להיות מסוגלים לפעול בצורה מושכלת
בכיתות הטרוגניות. בהתבסס על התפיסה הזו מתקיימת זה למעלה מעשור תכנית ההכשרה
להוראה בתלפיות – המכללה האקדמית לחינוך שבחולון. התכנית כוללת התנסות מעשית
בהוראה בבית ספר לפי דגם ה-PDS (Schools Development Professional) התנסות זו
מביאה למעורבות של סגל המכללה והסטודנטים בבתי הספר – הן בגיבוש תכניות ויעדים, הן
בדרכי הביצוע. מעצם טבעו ה-PDS הוא מסגרת אשר מאפשרת לסטודנטים ולצוות המכללה
להיכנס לקהילה הבית-ספרית ולהיות בה שותפים פעילים בעשייה.
ההכשרה בהתאם לדגם ה-PDS הופכת בהדרגה משמעותית יותר ויותר בהתנסות המעשית
בהוראה בארץ ובעולם (אריאב וסמית, 2006). במאמר זה מתוארת התנסות מעשית לפי דגם ה-PDS: סטודנטים להוראה ממכללת תלפיות התנסו בעבודה מעשית בחטיבה הצעירה בבית
ספר במרכז הארץ. ייחודה של ההתנסות הנדונה הוא בקיום תכנית הכשרה מובנית להקניית
יכולות של עבודה בצוות, וזאת כחלק מחזון המכללה להכשרת סטודנטים מיטבית הכוללת
מעורבות ומחויבות של הסטודנטים למוסדות האימון אשר הם מתנסים בהם. במאמר מובאות
עדויות ליכולת העבודה בצוות שהתפתחה בקרב הסטודנטים, כמו גם לשיתוף הפעולה בינם
לבין צוות בית הספר.
רקע תאורטי
שיתופיות ועבודת צוות
במאמרה על אודות הכשרה למקצועות הסיעוד דנה גרדנר בקרבה ובשוני שבין המושגים
'שיתופיות' (collaboration) ו'עבודת צוות' (Gardner, 2005). בחינת ההגדרות המילוניות של
שני המושגים מדגימה את מורכבות הנושא. שיתופיות – לפי מילון רב-מילים (שויקה ופריידקין,
1997) כוונתה ל"עקרון הניהול המשותף למען רווח או תועלת משותפים; עקרון השותפות,
המעורבות והאחריות של הכול במסגרת מסוימת אחת". לפי מילון אוקספורד (OALD, 2011)
משמעות המושג collaboration היא פעילות משותפת ליצירה של דבר מה חדש. עבודת צוות
(team work) – לפי מילון רב-מילים, זוהי "עבודה הנעשית במשותף על-ידי קבוצת אנשים
העובדים בצוותא או שחברו יחדיו באופן זמני לשם כך; שיתוף פעולה מתואם בין מרכיבים
שונים של גוף כלשהו". הגדרה דומה למושג team work מופיעה במילון אוקספורד.
המושג 'עבודת צוות' מורכב משני מילים, צוות ועבודה. למושג 'צוות' יש כמה הגדרות. לפי
מילון רב-מילים (שויקה ופריידקין, 1997): "צוות – קבוצת אנשים הפועלים במשותף במילוי
תפקיד מסוים או משימה כלשהי". הגדרות מקובלות ונפוצות למושג זה מופיעות בספרות
המקצועית, והן דומות להגדרה המילונית. לפי לרסון ולה פסטו(Larson & LaFasto, 1989),
צוות הוא קבוצה בת שני אנשים או יותר הנדרשים לשתף פעולה כדי שהצוות ישיג את מטרותיו.
התוצאה נגזרת מקיומה (או אי-קיומה) של תלות הדדית בין אנשי הצוות, תלות הדרושה אפוא
לצורך הגשמת היעדים. הגדרה דומה מביאים קצנבך וסמית: צוות הוא מספר קטן של אנשים
בעלי כישורים משלימים אשר מחויבים למטרה משותפת, ליעדי ביצוע ולגילוי אחריות הדדית
(Katzenbach & Smith, 1999). למעשה, קצנבך וסמית טוענים כי ערכים הם הגורם אשר
מלכד את חברי הצוות, ועבודת צוות מצריכה התמקדות של הקבוצה בערכים המשותפים.
ערכים כאלה יכולים להיות אמון, שיתופיות, תיאום הדדי וכן הלאה.
בספרות המקצועית פעמים רבות המושג עבודת צוות מתאר את מכלול הרכיבים שעניינם
יעילות ביצועיה של קבוצה המונה מספר כלשהו של יחידים (Salas, Cooke, & Rosen
2008). במקצועות הסיעוד, תחום אשר עושה שימוש נרחב במושג זה, רואים כעבודת צוות
את מכלול ההתנהגויות המאפשרות אינטראקציה יעילה בין חברי הקבוצה. מכלול ההתנהגויות
יכול להשתנות בהתאם לביצועים הנדרשים מן הקבוצה (Beaubien & Baker, 20) שיתופיות או שיתוף פעולה (collaboration) הוא מושג מורכב אשר לא אחת הוזכר ונדון בספרות המקצועית (Illinois Board of Higher Education, 2007). במאמר הנוכחי נעסוק בחלק מהאזכורים הללו. לפי קייגן, "שיתופי פעולה הם מבנים ארגוניים ובין-ארגוניים החולקים ביניהם משאבים, כוח וסמכות, ומביאים אנשים להשיג ביחד מטרות משותפות שלא היו יכולות להיות מושגות על ידי אדם יחיד או על ידי ארגון אחד" (Kagan, 1991: 3).
הגדרתה של קייגן עוסקת אפוא ברכיב המבני של שיתוף הפעולה וביעד של השגת מטרות.
הגדרה נוספת למושג זה, הגדרה המתארת את התהליך ואת הקשר בין המשתתפים בו, מציגים
החוקרים קריסליפ ולרסון (Chrislip & Larson, 1994). לדעתם, שיתופיות היא מערכת
יחסים הדדית בין שני גורמים לפחות אשר פועלים יחדיו להשגת מטרות משותפות באחריות
ובאחריותיות (accountability). חוקרים אחרים טוענים כי שיתופיות מתאפיינת גם במשא
ומתן בין השותפים לצורך הבנה של תכלית המשימות וביצוען (Mattessich, Murray-Close
& Monsey, 2001) גריי תופסת את השיתופיות כתהליך דינמי הנובע מתהליכים המתפתחים בתוך קבוצות
(Gray, 1989) היא מציינת כי התהליך הזה כולל שלושה שלבים: הגדרת בעיה, הגדרת כיוון
ובנייה. בשלב הגדרת הבעיה בעלי עניין מנהלים משא ומתן על זכותם להשתתף. השלב של
הגדרת הכיוון מתאפיין בגיבוש הסכָּמה בדבר הפעולות והמשאבים הדרושים כדי לפתור את
הבעיה. בשלב הבנייה מיושמות ההסכמות האלו באמצעות הגדרת תפקידים, קביעת תחומי
אחריות והקצאת משאבים. גרדנר (Gardner, 2005) מאמצת חלקית את הגדרתה של גריי
ומציגה הגדרה חדשה: שיתופיות היא לא רק תהליך אלא גם תוצר. נדרש שילוב בין כמה גורמים
כדי לפתור בעיה מורכבת, ותהליך הפתרון השיתופי מצריך סינתזה בין תפיסותיהם השונות של
הגורמים. שיתוף פעולה מניב פיתוח של פתרונות אינטגרטיביים, כאלה שאינם יכולים להיות
פרי עבודתו של אדם אחד.
לפי הספרות המקצועית, אפשר להבחין בין עבודת צוות לבין שיתופיות. כך למשל בתחום
הסיעוד קיימת ההגדרה של בגס ושמיט אשר תופסת את השיתופיות כמתקיימת בשלל נושאים:
בתכנון, בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בקביעת מטרות, בקבלת אחריות, בעבודה עם אחרים
תוך כדי תקשורת ותיאום עִמם וכן הלאה (Baggs & Schmitt, 1988). בגס ושמיט מגדירים את
הקשר בין המושגים שיתופיות ועבודת צוות בציינם כי שיתופיות היא אחד הרכיבים בעבודת
צוות – רכיב חשוב, אבל לא היחידי. שראג ) Schrage, 1995 ( רואה ערך מוסף לשיתופיות;
לדעתו, שיתופיות היא תהליך של יצירה משותפת על ידי שני אנשים או יותר שהם בעלי
כישורים משלימים. השיתופיות יוצרת אינטראקציה ביניהם ותובנות משותפות חדשות, כאלו
שלא היה ביכולתם לרכוש "לבד". למעשה, השיתופיות נוצרת כאשר האנשים מכירים בכך
שלא יוכלו לבצע את המשימה בכוחות עצמם. שראג מוסיף שהשיתופיות מסייעת ביצירת
משמעות חדשה לתהליך, לתוצר או למאורע. פישר (Fisher, 2007) עוסק בתובנות האלו של שראג ומחדד את ההבדל בין השיתופיות לבין עבודת צוות. לדבריו, שיתופיות עניינה הוא היחסים הבין-אישיים; אם קיימת שיתופיות, אזי נוצרים יחסים המאפשרים עבודת צוות יעילה ומשמעותית. הגדרה זו של פישר )שם( הנעזרת בדוגמאות מהעולם העסקי, כמו גם ההבחנה לעיל של בגס ושמיט (Baggs & Schmitt, 1988) בין שיתופיות לעבודת צוות, מחדדות את התובנה כי על מנת לאפשר עבודת צוות יעילה וסינרגטית יש צורך בשיתופיות.
