במהלך השנים חלו בדגם ההכשרה להוראה התפתחויות רבות, הן בהיקף הלימודים הן בתכנים שנלמדו. מן הספרות המקצועית עולה כי הכשרת מורים צריכה להיות מחוברת לשטח וחייבת לזמן לסטודנטים להוראה אפשרות לשלב בין התאוריה לבין הפרקטיקה (Zeichner; 2010 ,Moore; 2005 ,Zeichner & ,Smith-Cochran 2010). שילוב זה מחייב שיתוף פעולה הדוק בין המוסדות המכשירים להוראה לבין בתי הספר וגני הילדים שבהם יעבדו בוגרי ההכשרה. אחד מהדגמים החלופיים להכשרת מורים הוא תוכנית העמיתוּת PDS, המתבססת על שיתוף פעולה בין מוסדות הכשרה לבין בתי ספר ועל יצירת קהילות לומדים לפיתוח מקצועי של כל המשתתפים בעמיתות זו: מכשירי המורים במוסד האקדמי, מורי בית הספר והסטודנטים להוראה (משכית ומברך, 2013; De; 2008 ,Lessen & Field ,Brindley 2010 ,Gorter & ,Heijden der Van ,Roos). כדי לקדם מגמה זו נדרש שינוי מהותי בתפיסה של מבנה ההכשרה להוראה. בתפיסה המסורתית נבנתה ההכשרה להוראה ממערכת מסודרת של קורסים אקדמיים, ואלה נתמכו בהתנסות קלינית שתפקידה היה להבהיר ולהדגים את הנלמד בקורס האקדמי. המציאות המשתנה במאה ה-21 מחייבת חשיבה מחודשת גם בתחום ההכשרה להוראה. מתוך מודל ה-PDS צמחה תוכנית "אקדמיה-כיתה", השואפת לבנות את ההכשרה להוראה כמערכת מתוכננת בקפדנות של התנסויות קליניות הנתמכות בקורסים תאורטיים שמטרתם פיתוח הידע, המיומנויות והעמדות של המתכשרים להוראה. התוכנית שואפת להביא להשבחת ההכשרה להוראה ולהגדלת מוכנותם של המורים החדשים להיכנס לבתי הספר כמורים עצמאיים. בדגם הכשרה זה מורחבת ההתנסות הקלינית של הסטודנטים, והם יכולים לחוות את תרבות בית הספר ולהיות שותפים לה מתוך שילוב של הידע האקדמי עם הידע הפרקטי, ובאמצעות ליווי והדרכה שמעניקים המדריכים הפדגוגיים והמורים המכשירים. מערכת יחסים מסוג זה מאפשרת חקר של בעיות אותנטיות העולות בהתנסות הקלינית וטיפול בהן, תכנון משותף של נושאי הלימוד, התנסות בדרכי הוראה חדשות דוגמת הוראה בצמד (Teaching-Co) של מורה ותיק וסטודנט להוראה, שיתופי פעולה לצורכי מחקר פעולה ועוד. במודל הוראה בצמד שני אנשי מקצוע מלמדים יחד באופן שמאפשר ליהנות מהשילוב הייחודי של נקודות הראות השונות, ולרוב המשלימות, שלהם. כאשר המודל מיושם בצורה מיטבית הוא מייצר לרוב מצב שבו השלם גדול מסכום חלקיו. כחלק מהכשרת הסטודנטים להוראה הסטודנט והמורה המכשיר עובדים 6 הוראה בצמד בשיתוף פעולה ומנהלים שיח מתמשך על התרומה של כל אחד מהם להכרת צורכי הלמידה האישיים של התלמידים כפרטים וכקבוצה, וכן על תהליכי ההוראה השונים המקדמים את הלמידה המיטבית של כלל התלמידים: הלמידה, העיבוד, המשוב וההערכה. כלומר המודל מאפשר למורה המכשיר ולסטודנט לחוות את מכלול ההיבטים הקשורים להוראה, ותובע מהצמד יותר בשל הצורך בתיאום ובהתאמה הדדית. המורים נדרשים לא רק "להסתדר ביחד", אלא לשנות פרדיגמה: מהוראה יחידנית שבה יש דמות אחת שמובילה את הכיתה למודל שיש בו שיתוף פעולה חלקי או מלא. נוסף על כך, הוראה בצמד מזמנת סביבת עבודה להתפתחות מקצועית שבה המורה המכשיר והסטודנט עובדים בשיתוף פעולה ועוסקים בפרקטיקה בהקשר רחב יותר של הוראה על כל היבטיה. כך מתאפשרים לסטודנט למידה טובה יותר וחיזוק של ההתנסות הקלינית (משכית ומברך, 2013; ,Murphy & 2016 Scantlebury & ,Fox-Gallo; 2015 ,Martin). מסמך זה מציג את המודל להוראה בצמד של תוכנית "אקדמיה-כיתה". מטרתו להרחיב את הידע הקיים בתחום, ולהציע דרכים ליישומו בכיתות כחלק מההכשרה להוראה. מודל ההוראה בצמד כולל שלושה אופני הוראה-למידה בסיסיים, שבהם דרגות שונות של שיתוף בין המורה המכשיר לבין הסטודנט, בשלושת שלבי ההוראה: 1. היערכות לשיעור; 2. הוראה בכיתה; 3. רפלקציה על השיעור. במהלך ההתנסות מתפתח יישומם של חלקי המודל בהדרגה, בהתאם להתפתחותם האישית והמקצועית של המורה המכשיר ושל הסטודנט לתוך ההוויה של ההוראה בצמד. הוראה זו טומנת בחובה, מחד גיסא, יתרונות רבים לכל הנוגעים למלאכת החינוך: למורים המכשירים, לסטודנטים להוראה ולתלמידים. להתפתחות המקצועית של המורה המכשיר היא עשויה לתרום בכך שהיא מעמיקה את מחויבותו להוראה ולהכשרה, משכללת את מיומנויות ההנחיה שלו ואת יכולתו הרפלקטיבית; הסטודנט להוראה נחשף לחשיבה משותפת על כלל תהליך ההוראה; והתלמידים זוכים לפרסונליזציה ולחשיפה לסגנונות הוראה שונים. מאידך גיסא המורה המכשיר והסטודנט ניצבים במהלך עבודתם המשותפת בפני כמה אתגרים, ובהם מודלינג (דיגום) בעייתי של המורה המכשיר, וסוגיות של כוח ושליטה אשר עלולות להביא למתח ולקושי בקבלת משוב. למסמך זה מתלווה מצגת המביאה את עיקרי הדברים. יחד הם מהווים הצעה להטמעת המודל של ״הוראה בצמד״ כחלק מתהליך הכשרת הסטודנטים, וכן ככלי להתפתחות מקצועית של המורים המכשירים.
The Spiral Internal Laboratory at Sakhnin College, Israel: PD for education supervisors, mentors and students
המחקר בוחן את תפקיד המעבדה הפנימית ("ספירלה") במכללת סחנין ואת תרומתה לפיתוח המקצועי של מדריכים פדגוגיים בקהילות למידה. המחקר אסף נתונים מ-32 מדריכים פדגוגיים מובילים. התוצאות הראו כי למעבדה היה תפקיד משמעותי בשיפור ההתפתחות המקצועית של המדריכים, בעיקר בהיבט של "פיתוח כלים פדגוגיים". המחקר מציע המלצות והצעות להמשך, בהתבסס על הממצאים.
