דמיינו בצל ששכבתו החיצונית היא ההקשר שבו התבצע האירוע שעליו נערכת הרפלקציה וליבתו היא איכויות הליבה של עורך/ת הרפלקציה – אותן תכונות חיוביות בסיסיות שמצויות בנו ויוכלו לשרת אותנו בפעם הבאה שנמצא עצמנו באירוע דומה.
רפלקציית הליבה היא תהליך קצר שקושר אירוע ספציפי מתוך המעשה החינוכי לשתי שאלות מרכזיות:
הכרטיסיות המצורפות מסייעות לבחון התנסות ספציפית בהוראה לאורן של שאלות אלו, ומאפשרות לערוך בירור עמוק ולבחור דרך פעולה רצויה לפעם הבאה. ההתמקדות היא בדברים החיוביים – היכולות, האמונות ואיכויות הליבה – שלנו או של הסטודנטיות שאנו מדריכות.
פרופ׳ פרד קורטהגן (Korthagen) פיתח מודל להעמקת הרפלקציה על מנת להפוך אותה לאישית יותר, ולהסתייע בה כדי לגבש זהות אישית ומקצועית של מורה. זאת באמצעות הפניית הזרקור לאיכויות הליבה של המתכשר להוראה.
קורטהגן מפריד בין איכויות ליבה (core qualities) לבין כשירויות (competencies). לעומת הכשירויות, הניתנות לפיתוח תוך כדי ההכשרה להוראה, איכויות הליבה הן "הצידה" שאיתה מגיעים המתכשרים להוראה. לדעתו, באמצעות התהליכים הרפלקטיביים, מכשירי מורים יכולים לסייע לסטודנטים לחשוף את איכויות הליבה שלהם ולהבין כיצד אפשר להשתמש בהן לשכלול יכולות ההוראה. קורטההגן ממליץ לחשוף את איכויות הליבה באמצעות מודל הבצל.
השכבה החיצונית ביותר היא הסביבה שהמתכשר להוראה פועל בה: מיקום בית הספר, סוג בית הספר, מאפייני הכיתה, המורים המנוסים שהוא עובד איתם וכיוצא באלה.
כל שכבות הבצל מתקשרות זו לזו. השכבות החיצוניות מסייעות להעמיק ולחשוף את הפנימיות, ואילו הפנימיות משפיעות על החיצוניות. הזהות המקצועית של מתכשר להוראה, כמו זו של מורה, מושפעת מהאידאלים ומאיכויות הליבה שלו.
כלי עבודה זה פותח עבור המובילה האקדמית-פדגוגית במטרה לעזור לסטודנטיות להעמיק בתהליכי רפלקציה, לצורך חשיפה ובירור של רכיבי זהות אישיים ומקצועיים.
מבחוץ פנימה: התחילי מתיאור המצב (סביבה) והתקדמי לשכבות העמוקות יותר, עד לליבה.
מבפנים החוצה: התחילי מאיכויות הליבה שלך ובחני איך הן משפיעות על כל השכבות האחרות.
חיבור בין השכבות: בחני את הקשרים – איך האיכויות שלך מתבטאות בזהות? איך הזהות משפיעה על ההתנהגות?
טיפים לשימוש
