ערכת ניהול לחצים בהכשרה וכניסה להוראה

כאמור, המרכז הישראלי לערכים פיתח מודל וסתים אשר מתייחס לארבעה מוקדים עיקריים המשפיעים על חוויית הלחץ ועל תהליך ההערכה של האינדיבידואל בדבר הגורם הנתפס כמאיים, והמשאבים העומדים לרשותו להתמודדות עם המצב. ארבעת הווסתים מפורטים במודל הווסתים בספר ניהול לחץ ושחיקה: פיתוח חוסן אישי–ארגוני–משפחתי. לצורך הדיון נתייחס בקצרה לארבעת הווסתים בהקשר שלנו: 

1. מיקוד שליטה פנימי: ככל שחוויית השליטה של האינדיבידואל חזקה יותר, כך מידת הסבילות שלו ללחץ גבוהה, וההשפעות השליליות של הלחץ פוחתות. כלומר, מיקוד שליטה פנימי יבוא לידי ביטוי בהתמקדות בפעולות אקטיביות שיש בהן כדי להשפיע על המצב המלחיץ או לשנות אותו, או ביכולת להתמודד עם המצב הקיים (במקרה שאין אפשרות לשנותו, או שהאינדיבידואל בחר במודע שלא לפעול לשינויו). זאת להבדיל ממיקוד שליטה חיצוני, שיבוא לידי ביטוי בפסיביות, בהאשמה ובהלקאה עצמית.

לוח 3 להלן מציג את ההבדלים:

1. הערכה עצמית: ככל שההערכה העצמית של האינדיבידואל גבוהה יותר, כך הוא יזהה פחות גורמים כמאיימים. גם כאשר הוא יזהה גורמים מאיימים, הוא יחוש שיש לו היכולת להתמודד עימם, ולכן יחווה אותם כמלחיצים פחות (למעשה, הוא יהפוך את האיום לאתגר ויפעל בהתאם). יתרה מכך, התמודדות מוצלחת עם גורמי לחץ תעצים את ההערכה העצמית ותמשיך לחזק אותה אל מול הגירויים המאיימים הבאים. גם ההפך הוא הנכון: חוויית התמודדות שלילית עם לחץ יכולה לחזק תחושת הערכה עצמית נמוכה. 

הערכה עצמית מורכבת משלושה פרמטרים עיקריים:

• בהירות התפיסה העצמית: מידת הבהירות שיש לאינדיבידואל בנוגע ליכולותיו, חולשותיו, רצונותיו, עמדותיו וערכיו.
• איתנות: היכולת לשאת קושי ולהתמיד אל מול אתגרים.
• אהבה עצמית: המידה שבה אינדיבידואל שלם עם עצמו ומרגיש כי הוא ראוי לאהבה ולהערכה כפי שהוא. אהבה עצמית מגלמת בתוכה התבוננות עצמית מפוכחת וחומלת ("אני ראוי כמו שאני"), ולא יהירות. 

1. תודעה גמישה: ככל שיכולת ההתבוננות של האינדיבידואל על המציאות המשתנה היא רחבה, ובהתאמה – מרחב התנהלות שלו כולל מנעד/מגוון התנהגויות אפשריות למצב נתון, כך הוא יוכל לבחור התנהגות מותאמת/הולמת למצב, והפוטנציאל להפחתה בעוצמת הלחצים שהוא חש גדל. כלומר, הוא יהיה בעל יכולת הסתגלות לדרישות המשתנות ובעל יכולת להעריך מחדש את הדרישות/המשאבים כדי לנהל את המצב. בכך הוא יחווה פחות גורמים כמאיימים, וגם כאשר הוא יחווה לחץ, חוויית הלחץ תהא פחותה. 

לעומת זאת, אינדיבידואל בעל תודעה מקובעת ונוקשה יחווה לחץ בעוצמה גבוהה בכל פעם שהמציאות לא תהיה תואמת לתגובה האוטומטית שלו, משום שאין לו מרחב בחירה להתנהלות (תודעה מקובעת תתבטא בדרישה נוקשה, יחידה וחד–משמעית; "תודעת חייב/צריך"). 

לוח 4 להלן מציג את ההבדלים:

1. תמיכה סביבתית: ככל שלאינדיבידואל יש סביבה המשמשת מעטפת חברתית, כך גדל הפוטנציאל להפחתת השפעות הלחץ עליו ולהעלאת מידת החוסן שלו. ברמה הפיזיולוגית, הימצאות בסביבה תומכת מגבירה את חוויית השלווה ומפחיתה את חוויות החרדה. ברמה הפסיכולוגית, לסביבה תומכת יש יכולת להשפיע על הערכתו של  האינדיבידואל את המצב כמאיים/תובעני, על הערכת הדרישות, וכן על הערכתו את המשאבים היכולים לעמוד לרשותו להתמודדות עם הגירוי המלחיץ. השפעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים אחדים:

• שינוי הערכת המצב למאיים פחות: תומך חברתי יכול להשפיע על ההערכה של הגורם המאיים ולשנות את התפיסה של האינדיבידואל את הדרישות/הציפיות מעצמו. 
• העצמת האינדיבידואל: תומך חברתי יכול לסייע לאינדיבידואל לגלות/להעריך את היכולות הקיימות בו להתמודדות עם הגורם המאיים.
• תמיכה דרך ידע: תומך חברתי יכול לסייע בקבלת ידע רלוונטי או בחשיבה משותפת על דרכי התמודדות/פתרון אפשריות. 
• הפגת תחושת בדידות: תומך חברתי יכול לעורר תחושת שייכות, וזו מפחיתה את תחושת הלחץ או אף מסיחה את הדעת ובכך משפרת את מצב הרוח. 
• תמיכה חומרית: תומך חברתי יכול לשמש משאב להתמודדות עם הבעיה או לספק משאבים חומריים או שירותים נחוצים (סיוע כספי, עזרה במשימות אחרות לפינוי זמן להתמודד עם הגירוי המלחיץ, ועוד). 

 חשוב לא להתבלבל: לא כל מי שרוצה לסייע/לתמוך באינדיבידואל ישמש תומך מפחית לחצים בפועל. למשל, מי שיפתור עבור האינדיבידואל את הקושי יפחית את תחושת המסוגלות והחוסן שלו להתמודד עם המצב. גם מי שמזדהה יתר על המידה עם המצב המלחיץ יכול להעצים את ההצפה הרגשית ואת חוויית האיום של האינדיבידואל, במקום לשנות את הערכת המצב למאיים פחות. 

בהקשר שלנו, למובילה האקדמית–הפדגוגית פוטנציאל רב להיות תומכת איכותית ומקצועית בהפחתת לחצים בקרב פרחי ההוראה בהכשרה. המובילה האקדמית–הפדגוגית מלווה את פרחי ההוראה והיא בעלת מומחיות בהכשרת אנשי הוראה. כאשר פרח הוראה חווה מצב כמאיים, למובילה יש ידע וניסיון המאפשרים לה התבוננות רחבה על הסיטואציה, והיא בעלת יכולת להעריך את היכולות של פרח ההוראה, לעבוד איתו על מערך הציפיות שלו מעצמו ביחס למשאבים שברשותו, ולסייע לו למקד את השליטה שלו בבחירת פעולות המותאמות עבורו (הפיכת האיום לאתגר באמצעות תוכנית התמודדות). 

בחלק הבא של הערכה נציג בפני המובילה האקדמית–הפדגוגית מתווה לעבודה עם כלי יישומי שבאמצעותו תוכל לסייע לפרח ההוראה לנהל את הלחץ שהוא חווה ולהפחית את עוצמתו: לאתר את הגורם המאיים עליו בהכשרה, ולייצר איזון בין הדרישות לבין המשאבים. הכלי מגלם בתוכו עבודה אישית של פרח ההוראה על ארבעת הווסתים האישיים שלו.