הדגם השלישי של דגמי ההתנסות הקלינית אקדמיה-כיתה – "עמיתי אקדמיה" – פותח כדי לייצר מסגרת לקשרי אקדמיה-שדה בהתנסות קלינית, כך שבתי ספר יהוו גורם משמעותי בהכשרת אנשי הוראה, ילמדו את הסטודנטים ידע פרקטי, ויתמכו בעשייה למען טיוב תהליכי ההכשרה, ואילו המוסד האקדמי יהיה שותף לקידום העשייה הפדגוגית בבתי הספר ויתרום להם במומחיות האקדמית שלו. מסמך זה מציג את השתלשלות הדגם השלישי במרוצת השנים, והערכה של אופן הפעלתו בשנת תשפ"ה במתכונת פיילוט מחודשת.

המחקר בחן את תרומת כלים מבוססי בינה מלאכותית לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה של מתכשרים להוראה במדעים ובשפות במכללת סכנין. נמצא כי השימוש בכלים אלה נמוך יחסית, אך קיים קשר חיובי חזק בין רמת השימוש לבין היכרות עם הכלים. המשתתפים ציינו יתרונות כמו ייעול תכנון שיעורים, משוב מיידי והתאמה אישית להוראה, לצד אתגרים של חוסר הכשרה, מגבלות טכניות וסוגיות אתיות. ההמלצות כוללות שילוב הכשרה ייעודית בבינה מלאכותית, פיתוח מקצועי לסגל, השקעה בתשתיות והטמעת מודלים משולבים של הוראה אנושית ובינה מלאכותית.

על הכשרת מורים מבוססת רפלקציה – פרקים ערוכי תוכן על בסיס רעיונותיו של פרופ׳ פרד קורטהגן (Korthagen).

מאפייני תוכניות הסבת אקדמאיים הביאו להבנה כי נדרש לפתח דגם התנסות קליני ייעודי עבורן. לצורך תהליך הפיתוח יצא לפועל במכון מופ"ת תהליך אסטרטגי נרחב, ושותפים בו כלל העוסקים במלאכת הכשרת המוסבים. מסמך זה מסכם את התהליך האסטרטגי, מציג את דגם ההתנסות הקלינית שפותח במסגרתו, ומזמן העמקה בפוטנציאל הצמיחה של ההכשרה הקלינית לכלל המוסבים להוראה.

מאמר זה מציג סקירת ספרות שיטתית הבודקת כיצד מוגדר המושג "מודעות עצמית (awareness-self),ובמה הוא נבדל מן המושגים "תודעה עצמית" (consciousness-self)ו"הכרה עצמית"(knowledge-self) בהקשר של לימודי ניהול. אחרי סינון נכללו בסקירה 31 מאמרים אשר ניתוחם העלה חפיפה בין ההגדרות של מודעות עצמית, תודעה עצמית והכרה עצמית.

דוח זה מציג תמונה של תרומתה של קהילת אקדמיה-כיתה במהלך שנת הלימודים המאתגרת שחלפה, כפי שהיא עולה מחוויותיהן ומתפיסותיהן של 73 מובילות אקדמיות ו-120 מורות/גננות מכשירות.