רציונל המחקר
קהילות למידה מקצועיות (Professional Learning Communities) הן אחד הכלים המומלצים לפיתוח מקצועי של מורים. הקהילה מאפשרת פיתוח מקצועי שונה מהמקובל המבוסס על חקר הפרקטיקה ומטרתו טיוב ההוראה והלמידה. המחקר יבקש להתמקד בקהילה, שחבריה ביקשו להתמודד עם הרצון להרחיב את יכולותיהם כמורים מקצועיים לשפה בבית ספר יסודי. הדגש בפעילות הקהילה יינתן על חקר הפרקטיקה: טיפוח גישה חקרנית ביחס להוראה וביחס ללמידה. דיון בבעיות מעולם ההוראה (דילמות, אתגרים, קשיים, סוגיות) מבוסס ייצוגים (צילומי שיעורים, עבודות תלמידים, תיאור מקרה עשיר) בגישה חקרנית (ניתוח גורמים וסיבות, שאילת שאלות מאתגרות, הטלת ספק, ניתוח השלכות). הקהילה תוכננה לפעול באופן היברידי ולכלול פעילויות משני עולמות: עולם הפיתוח המסורתי, בו המנחה היא בעלת הידע, ועולם הפעילות הקהילתית השואבת את כוחה מהמשתתפות המקיימות חקירה של פרקטיקות בהוראה ושיח על האתגרים, ההזדמנויות והצרכים שלהן.
בפועל התוכנית הוצעה למורות כהשתלמות ולא כל המורות בחרו בה מסיבות טכניות של קבלת גמול השתלמות וכדומה. שש המורות שהשתתפו במחקר לקחו חלק בהשתלמות ולא היו מחויבות לקהילה מקצועית. המפגשים הסינכרוניים והאסינכרוניים צומצמו והתמקדו בשל כך בהעברת התכנים ודרכי ההוראה ולא הוקדש די זמן לחקר הפרקטיקה. היבטים של קהילה התקיימו במידה מסוימת בשיחות ובמפגשים לא פורמליים. בהתאם לכך שאלות המחקר שנועדו לבחון את ההשתתפות של המורות בפיתוח מקצועי מדגם של קהילה התמקדו בהשתתפות בפיתוח המקצועי, על ההיבטים המסורתיים שבו.
שאלות המחקר
- באיזו מידה המורות חוות את הקהילה כפיתוח מקצועי עבורן?
- באיזו מידה תורמת ההשתתפות בקהילה לחקר הפרקטיקה של המורות?
- באיזו מידה תורם חקר הפרקטיקה להתפתחות המקצועית של המורות?
שיטות המחקר
משתתפים: קהילת אקדמיה כיתה בבית הספר הממ"ד יקיר. קהילה זו כוללת את המורות בכיתות ג-ו. מתוך 10 מורות שהתחילו את המפגשים פרשו 4 מורות מסיבות שונות וסה"כ השתתפו בקהילה שש מורות (שתי מורות ג', שתי מורות ד', מורה ה', מורה ו').
הגישה: המחקר התמקד במספר מצומצם של מורות בבית ספר אחד. המורות לוו בתהליך פיתוח מקצועי והטמעה של דרך הוראה בשיעורי שפה לאורך שנת לימודים שלמה. לאור כך המחקר נבנה בגישה איכותנית במטרה להעמיק וללמוד מתוך התנסות ממוקדת וארוכת טווח על חווית הפיתוח המקצועי של המשתתפות.
כלי המחקר:
הגישה האיכותנית של המחקר הביאה לבנייה של שני כלים מרכזיים. הכלי הראשון היה ראיון חצי מובנה בו התאפשר לאסוף את הרשמים והחוויות האישיות של כל מורה סביב נושאי המחקר, הכלי השני היה סיכום ורפלקציה שהתנהלו באופן מילולי במהלך שיחת הסיכום של המשתתפות עם המנחה ובאמצעות כתיבת משוב אישי.
- ראיון חצי מובנה
שאלות הריאיון הקיפו את החוויה של המורות בהוראת הפרקטיקה של הקראת ספרים וחווית הפיתוח המקצועי שלהן:
- בתחילת השנה, איך הרגשת ביחס למהלך שלפניך? רגשות חיוביים – ציפיות, התרגשות, שמחה, התלהבות, בטחון: ממה? רגשות שליליים – חוסר ביטחון, חששות, סקפטיות, התנגדות: ממה?
- האם התנסית בעבר בקריאה של ספרים בקול רם בפני תלמידים בכיתה? ספרי על החוויה עצמה, ועל היחס שלך אליה.
- בסיום השנה, מה היו מבחינתך הדברים הטובים/לא טובים בהוראת הקריאה בקול בכיתה?
- במה תרם פיתוח המקצועי לתהליך ההוראה שלך?
- האם תבחרי להמשיך ללמד בפרקטיקה זו בשנה הבאה?
- כיצד תעשי זאת?
- מה תשמרי/תוסיפי/תשני?
- איזו תמיכה היית רוצה לצורך הפיתוח המקצועי שלך בנושא? השתלמות, קהילה, חומרי למידה, ספרים?
- סיכום ורפלקציה – שיחה רפלקטיבית של המורות עם המנחה וכתיבת משוב אישי בנוגע לחוויית ההוראה בכיתה וחווית הפיתוח המקצועי.
