תקציר
המחקר מציג את רכיבי ההדרכה פדגוגית של סטודנטים להוראה בעידן שבו הכשרת המורים מבוססת על התנסויות קליניות. הממצאים המוצגים הם תוצר של מטא-סינתזה איכותנית שנעשתה על 82 מאמרים מן השנים 2001–2017 הקשורים להדרכת סטודנטים להוראה. המחקר מצעיד את התחום צעד חשוב קדימה, באמצעות הצעה של מסגרת הכוללת: 1. שני מוקדי פעילות של הדרכה פדגוגית בשלב ההתנסות הקלינית; 2. פרקטיקות מקדמות; 3. שגרות פדגוגיות של פרקטיקת ההדרכה. המסגרת המוצעת היא דרך חדשה להבין את האופן שבו המדריכים הפדגוגיים תומכים בלמידה של הסטודנטים להוראה לכל אורך ההתנסויות הקליניות שלהם. היא יכולה לסייע למדריכים הפדגוגיים להיעשות מודעים ומיומנים יותר בכל הנוגע לפרקטיקה שלהם, ובכך גם לפתח את הזהות המקצועית שלהם. מסגרת זאת תוכל גם להנחות עיצוב מחדש של הדרכת סטודנטים להוראה במהלך ההכשרה הקלינית להוראה.
פתח דבר
קיימת כיום הסכמה רחבה ולפיה ההתנסות הקלינית היא חלק הכרחי ומשמעותי בהכשרת המורים (Wilson; 1998 ,Moon & ,Smith-Mayer ,Wideen; 2012 ,Cuenca 2001 .,al et). כדי שהתנסויות תהיינה איכותיות יש לעשות שינוי בפרדיגמה של הכשרת המורים בכלל, ובתחום ההדרכה הפדגוגית בפרט. האחריות ללמידה של הסטודנטים להוראה בתוך ההקשר הקליני הוטלה בדרך כלל על ההדרכה הפדגוגית (.,al et Burns ,Zeichner; 1998 ,Slick; 1998 ,Byrd & Mclntyre; 1990 ,Mclntyre & Guyton; b2016 1992). אי לכך, מחברות המאמר מתמקדות בהדרכה הפדגוגית כמנוף משמעותי לקידום ההתנסות הקלינית של סטודנטים להוראה. לטענתן, כבר יותר מעשרים שנה, חוקרים בתחום הכשרת מורים קוראים ליצור מינוח משותף כדי שתהיה אחידות בשיח (a2005 ,Zeichner; 1998 Teitel; 2018 ,AACTE). אומנם בספרות המקצועית הוצעו מסגרות הממשיגות את רכיבי ההדרכה הפדגוגית בתחום ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל, אולם לא קיימות מסגרות המתמקדות בסטודנטים בשלב ההכשרה. מחקר זה נועד לפתח מסגרת שתשמש את ההדרכה הפדגוגית הניתנת לסטודנטים, ושתביא בחשבון את המטרה, ההקשר, האוכלוסייה והרמה ההתפתחותית-מקצועית של הסטודנטים בשלב ההכשרה. המאמר מונה שלוש מטרות שמסגרת תוכל לשרת: 1. לעזור למדריכים הפדגוגיים להבנות את הידע שלהם; 2. לאפשר תקשורת באמצעות יצירת שפה משותפת; 3. לאפשר לאנשי חינוך להתמקד, להיערך ולפעול.
כדי להשיב על השאלה ליקטו החוקרות את כל המאמרים שפורסמו בשנים 2001–2007 בתחום ההדרכה הפדגוגית, ועיבדו את המידע שעלה מהם באמצעות מטא-סינתזה איכותנית. מאגר המאמרים ששימש את המחקר גובש לאחר היכרות מעמיקה עם המונחים המקובלים בספרות על הכשרת מורים והדרכה פדגוגית ובספרות הפסיכולוגית הרלוונטית. ההבחנה שבין הערכה להדרכה וההגדרה של פרטיקות מקדמות בהוראה היו כללי מפתח בבחירת המאמרים ששולבו במחקר.
להדרכה פדגוגית ולהערכה יש מטרות שונות במהותן. המטרה של הדרכה פדגוגית היא לקדם צמיחה של הסטודנט, ואילו המטרה של הערכה היא להבטיח עמידה ברמת מיומנות מינימלית. נולן והובר (2010 ,Hoover & Nolan) זיהו שישה ממדים המבדילים בין הדרכה פדגוגית להערכה.
