הכוח של קהילות אקדמיה-כיתה בשנת מלחמה

ד״ר עינת נוטע-קורן
, 2024

"קהילת אקדמיה-כיתה" היא רכיב בהתנסות הקלינית של פרחי ההוראה במוסדות הלימוד (בתי ספר וגנים),
מאז תשפ"ב. המטרה בהוספת רכיב זה להתנסות הייתה להעמיק את ההכשרה של הסטודנטיות, ובד בבד
לטפח את המקצועיות של המורות/הגננות בתפקידן כמכשירות סטודנטים. במסגרת הקהילה מתקיים
מפגש בין קבוצת הסטודנטיות והסטודנטים המתנסים במוסד הלימוד לבין המורות/הגננות המכשירות.
את הקהילה מנחה מוביל/ה אקדמי/ת פדגוגי/ת מטעם המוסד האקדמי המכשיר, בעצמו/ה או בשיתוף
דמות נוספת מתוך בית הספר. הקהילה נועדה להיות מקום לשיח, לשיתוף, להיוועצות מקצועית, ללמידה
ולחשיפה לנקודות מבט מגוונות של המורות/הגננות המנוסות ושל הסטודנטיות המתלמדות. למידע נוסף
על הדגמים השונים של "אקדמיה-כיתה" ראו מסמך אסטרטגי: אתגרים, מטרות ויעדים.

בחודש יולי ,2024 בסיומה של שנת לימודים מורכבת ומטלטלת, העברנו שאלונים למובילות אקדמיות,
מנחות קהילת אקדמיה-כיתה, ולמורות/גננות מכשירות. מטרתנו הייתה לקבל מידע על פעילות הקהילות
בשנה זו, האתגרים שהמובילות נתקלו בהם, התרומה והערך של הקהילות, הצרכים לשנה הבאה ועוד.

על השאלונים השיבו 73 מובילות אקדמיות פדגוגיות ו-120 מורות וגננות מכשירות, מרביתן ותיקות במקצוע ובתפקיד.
יותר מ-90% מהמובילות האקדמיות שהשיבו על הסקר נושאות בתפקיד זה שנתיים ויותר,
ויותר מ-80% מנוסות בהובלת קהילת אקדמיה-כיתה (שנתיים ויותר).
95% מהמורות/ גננות הן בעלות ותק של 5 שנים ויותר במקצוע.
87% מנוסות בתפקיד הכשרת הסטודנטים במסגרת אקדמיה-כיתה (שנה שנייה ויותר).

מהנתונים עולה כי בממוצע, בכל אחת מן הקהילות היו 6 מורות/ גננות מכשירות ו-7-6 סטודנטיות. כלומר, כל קהילה מנתה בממוצע 12–13 משתתפים בסך הכול.

מהמענה שקיבלנו עולה כי אף ששנה זו התאפיינה בטלטלה קשה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, קהילות רבות הוסיפו לפעול ושימשו עוגן עבור המשתתפות, והיו בעלות ערך רב. הן סיפקו מרחב להתפתחות מקצועית ולתמיכה רגשית, הן לסטודנטים הן למורות/גננות.

טקסטים נוספים

תופרים קדימה: קורסי תפ"ר כהצעה להעמקת החיבור בין תאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים

מטרת מסמך זה היא לסכם ארבע שנות פעילות של המעבדה לפיתוח קורסי תפ"ר במכון מופ"ת (2022–2025), ולזקק מתוכן תובנות פדגוגיות, עקרונות פעולה ומגמות עתידיות בהכשרת מורים. זאת בהתבסס על תהליכי מחקר ופיתוח, ראיונות, תצפיות בשיעורים ולמידה משותפת עם מרצים ומרצות ממכללות להכשרת מורים ברחבי הארץ.

3 סטודנטים ולפ טופ

מהמעבדה לשדה: מסמך מסכם של מעבדת ליווי ברצף (תשפ"ד-תשפ"ה)

על רקע משבר הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת, בשנת תשפ"ד הוקמה על ידי מו"פ התנסות בהוראה ומנהל עובדי הוראה מעבדה פדגוגית למובילות אקדמיות פדגוגיות מכל רחבי הארץ בשם "ליווי ברצף".
מטרת המעבדה הייתה להדק את הליווי של פרחי ההוראה, לתור אחר מענים לצומתי הנשירה מההוראה ולהניח תשתית לתהליכי התפתחות מקצועית ארוכי טווח. זאת, מתוך ההבנה כי למובילות אקדמיות פדגוגיות יכולת השפעה נרחבת על תחושת המסוגלות של פרחי ההוראה להשתלב בהוראה ולקבל על עצמם את האחריות להוביל כיתה/גן.

ליווי ותיעוד פיילוט דגם שלישי לדגמי ההתנסות הקלינית

הדגם השלישי של דגמי ההתנסות הקלינית אקדמיה-כיתה – "עמיתי אקדמיה" – פותח כדי לייצר מסגרת לקשרי אקדמיה-שדה בהתנסות קלינית, כך שבתי ספר יהוו גורם משמעותי בהכשרת אנשי הוראה, ילמדו את הסטודנטים ידע פרקטי, ויתמכו בעשייה למען טיוב תהליכי ההכשרה, ואילו המוסד האקדמי יהיה שותף לקידום העשייה הפדגוגית בבתי הספר ויתרום להם במומחיות האקדמית
שלו.
מסמך זה מציג את השתלשלות הדגם השלישי במרוצת השנים, והערכה של אופן הפעלתו בשנת תשפ"ה במתכונת פיילוט מחודשת.