הכוח של קהילות אקדמיה-כיתה בשנת מלחמה

ד״ר עינת נוטע-קורן
, 2024

"קהילת אקדמיה-כיתה" היא רכיב בהתנסות הקלינית של פרחי ההוראה במוסדות הלימוד (בתי ספר וגנים),
מאז תשפ"ב. המטרה בהוספת רכיב זה להתנסות הייתה להעמיק את ההכשרה של הסטודנטיות, ובד בבד
לטפח את המקצועיות של המורות/הגננות בתפקידן כמכשירות סטודנטים. במסגרת הקהילה מתקיים
מפגש בין קבוצת הסטודנטיות והסטודנטים המתנסים במוסד הלימוד לבין המורות/הגננות המכשירות.
את הקהילה מנחה מוביל/ה אקדמי/ת פדגוגי/ת מטעם המוסד האקדמי המכשיר, בעצמו/ה או בשיתוף
דמות נוספת מתוך בית הספר. הקהילה נועדה להיות מקום לשיח, לשיתוף, להיוועצות מקצועית, ללמידה
ולחשיפה לנקודות מבט מגוונות של המורות/הגננות המנוסות ושל הסטודנטיות המתלמדות. למידע נוסף
על הדגמים השונים של "אקדמיה-כיתה" ראו מסמך אסטרטגי: אתגרים, מטרות ויעדים.

בחודש יולי ,2024 בסיומה של שנת לימודים מורכבת ומטלטלת, העברנו שאלונים למובילות אקדמיות,
מנחות קהילת אקדמיה-כיתה, ולמורות/גננות מכשירות. מטרתנו הייתה לקבל מידע על פעילות הקהילות
בשנה זו, האתגרים שהמובילות נתקלו בהם, התרומה והערך של הקהילות, הצרכים לשנה הבאה ועוד.

על השאלונים השיבו 73 מובילות אקדמיות פדגוגיות ו-120 מורות וגננות מכשירות, מרביתן ותיקות במקצוע ובתפקיד.
יותר מ-90% מהמובילות האקדמיות שהשיבו על הסקר נושאות בתפקיד זה שנתיים ויותר,
ויותר מ-80% מנוסות בהובלת קהילת אקדמיה-כיתה (שנתיים ויותר).
95% מהמורות/ גננות הן בעלות ותק של 5 שנים ויותר במקצוע.
87% מנוסות בתפקיד הכשרת הסטודנטים במסגרת אקדמיה-כיתה (שנה שנייה ויותר).

מהנתונים עולה כי בממוצע, בכל אחת מן הקהילות היו 6 מורות/ גננות מכשירות ו-7-6 סטודנטיות. כלומר, כל קהילה מנתה בממוצע 12–13 משתתפים בסך הכול.

מהמענה שקיבלנו עולה כי אף ששנה זו התאפיינה בטלטלה קשה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, קהילות רבות הוסיפו לפעול ושימשו עוגן עבור המשתתפות, והיו בעלות ערך רב. הן סיפקו מרחב להתפתחות מקצועית ולתמיכה רגשית, הן לסטודנטים הן למורות/גננות.

טקסטים נוספים

The Contribution of the Use of Artificial Intelligence Tools in Developing Teaching, Learning and Evaluation Skills for Trained Students (Science and Languages) within the Clinical Training at Sakhnin College

המחקר בחן את תרומת כלים מבוססי בינה מלאכותית לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה של מתכשרים להוראה במדעים ובשפות במכללת סכנין. נמצא כי השימוש בכלים אלה נמוך יחסית, אך קיים קשר חיובי חזק בין רמת השימוש לבין היכרות עם הכלים. המשתתפים ציינו יתרונות כמו ייעול תכנון שיעורים, משוב מיידי והתאמה אישית להוראה, לצד אתגרים של חוסר הכשרה, מגבלות טכניות וסוגיות אתיות. ההמלצות כוללות שילוב הכשרה ייעודית בבינה מלאכותית, פיתוח מקצועי לסגל, השקעה בתשתיות והטמעת מודלים משולבים של הוראה אנושית ובינה מלאכותית.

מורה על רקע כדור הארץ

כוחה של רפלקציה

על הכשרת מורים מבוססת רפלקציה – פרקים ערוכי תוכן על בסיס רעיונותיו של פרופ׳ פרד קורטהגן (Korthagen).

תהליך אסטרטגי לפיתוח מודל התנסות קלינית למוסבים להוראה

מאפייני תוכניות הסבת אקדמאיים הביאו להבנה כי נדרש לפתח דגם התנסות קליני ייעודי עבורן. לצורך תהליך הפיתוח יצא לפועל במכון מופ"ת תהליך אסטרטגי נרחב, ושותפים בו כלל העוסקים במלאכת הכשרת המוסבים.
מסמך זה מסכם את התהליך האסטרטגי, מציג את דגם ההתנסות הקלינית שפותח במסגרתו, ומזמן העמקה בפוטנציאל הצמיחה של ההכשרה הקלינית לכלל המוסבים להוראה.