תקציר מנהלים
"אקדמיה-כיתה" היא תכנית שנועדה להעמיק את ההכשרה המעשית של פרחי הוראה באמצעות הוראה משותפת של הסטודנט עם מורה מכשיר בבית הספר. מחקרים בנושא אקדמיה-כיתה התמקדו בעיקר בבדיקת ההכשרה המעשית של הסטודנטים (למשל, מישקין וגוברמן, 2019; רונן, דניאל- סעד והולצלבלט, 2018), ואילו המחקר הנוכחי נועד לבחון את התרומה למורים המכשירים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהתפתחות המקצועית שלהם ובתחושת הסיפוק האישי שהם חווים.
קידום ההתפתחות המקצועית של המורה, לפי הגישה הרווחת כיום, לא נעשה באמצעות "טעימות" מנושאים שונים שאינם יוצרים מקשה אחת ומנותקים מהפרקטיקה של הכיתה ובית הספר, אלא באמצעות התנסות אותנטית בשדה. התנסות בתפקיד מורה מכשיר בתכנית "אקדמיה-כיתה" כוללת פעילויות המייצרות הזדמנויות לרפלקציה והפקת תובנות, התחדשות והגברת עניין במקצוע שזוהו כקריטיות להתפתחות מקצועית של מורים ואף למניעת נשירתם מהמערכת. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון כיצד חוו המורים המכשירים את ההתנסות שלהם בתפקיד ובאיזה מידה השפיעה התנסות זו על ההתפתחות המקצועית והסיפוק האישי שלהם.
רקע למחקר
הספרות המחקרית מתייחסת בנפרד לתהליכים של הוראה משותפת ולתהליכים של חונכות. אך בתכנית "אקדמיה-כיתה" זירת השותפות בין המורה המכשיר לסטודנט משלבת הוראה משותפת עם חונכות. בעוד שבחונכות המורה המכשיר מתמקד בהכשרת הסטודנט, בהוראה משותפת הוא צריך לדאוג ללמידה של התלמידים בכיתתו ובנוסף להנחות ולכוון את הסטודנט. מחקרים רבים שבדקו את ההכשרה המעשית להוראה התמקדו בסטודנטים הלומדים להיות מורים ולא בחנו את ההכשרה מנקודת המבט של המורים המכשירים העובדים אתם בבית הספר. ברוב המקרים הממצאים על התרומה למורה החונך היו בבחינת ממצאי לוואי, ולעיתים – אף לא צפויים. המחקרים מראים כי קיימת השפעה אפשרית על המורים בשני מישורים עיקריים: התפתחות מקצועית וסיפוק אישי .
במחקר מוקדם שנערך בשנות השמונים נמצא כי שני-שליש מהמורות החונכות שהשתתפו במחקר הסכימו עם הקביעה שההתנסות בתפקיד חונך לפרחי הוראה קידמה אותם מקצועית ואף הצביעו על הסיבות לכך. להלן נציג סיכום ההיבטים העיקריים המסבירים את ההתפתחות המקצועית המתרחשת בעקבות עבודה כמורה מכשיר.
א. העמקת הידע בתחום הדעת ובדרכי ההוראה שלו. התכנון המשותף של השיעורים הוביל לפעילויות הוראה והתנסויות חדשות, הצגת הידע בדרכים מגוונות והעלאת רעיונות חדשים.
ב. הגברת ההזדמנויות לרפלקציה על עבודת ההוראה. ההוראה המשותפת, התכנון והשיח ההדדי עם הסטודנט מגבירים את תהליכי הרפלקציה החיונית להכנסת שינויים בדרכי ההוראה.
ג. קטליזטור להכנסת שינויים וליציאה מ"אזור הנוחות" של המורה. החשיפה לנקודות מבט שונות מקטינה את החששות משינוי ומעודדת נקיטת גישות פדגוגיות חדשות.
ד. למידה מהסטודנט. התובנה "אפשר ללמוד מהסטודנט" מתפתחת הן הודות לאינטראקציה המפרה עמו והן הודות למפגש באמצעותו עם האקדמיה.
ה. קשרים שנרקמים בין המורים המכשירים לנציגי האקדמיה. יש מורים שקשר זה מדרבן אותם להמשיך ללמוד בתכניות לתואר שני או להיות מעורבים במחקר.
ו. הרחבת התפקיד המקצועי של המורה. בנוסף לתפקידו כמורה לתלמידים הוא גם מכשיר מורים עתידיים ומפתח כישורי מנהיגות.
ז. שבירת חומת הבדידות: הנוכחות הקבועה בכתה של אדם אחר והאפשרות לשיח מקצועי והחלפת דעות בזמן אמת.
ח. הערכה עצמית מחודשת ומעצימה, מימוש פוטנציאל וקשר מפרה עם העמיתים. סקירת ההיבטים שלמעלה מראה כי קיימת תלות ביניהם, והם גם חופפים במידה מסוימת להיבטים המסבירים את תחושת הסיפוק של המורה המכשיר שיוצגו להלן:
א. אינטראקציה עם אנשי האקדמיה, כשהיא מתנהלת היטב, מכניסה ענין, מעשירה את ההשכלה של המורה ומקנה לו תחושת התקדמות.
ב. שביעות רצון מהשפעת העבודה של הסטודנטים על התלמידים. התלמידים זוכים ליחס אישי ולתשומת לב ומתקדמים בלימודים. גם הסטודנטים עצמם מבחינים בשביעות הרצון של המורה מהשפעתם הברוכה על התלמידים.
ג. הנאה מהנתינה, מהתרומה להכשרת הסטודנט. המורים עדים להתקדמות של הסטודנט ברכישת מקצוע ההוראה ולעיתים אף זוכים לראות אותו כמורה בצוות המורים של בית הספר וכקולגה לכל דבר. במבט רחב יותר הם מרגישים כי מילאו תפקיד משמעותי בהכשרת דור המורים העתידי.
ד. פיתוח קשר אישי נעים עם הסטודנט.
ה. עליה בערך העצמי. הבחירה של המורה לתפקיד והיותו מודל בעל השפעה מעלים את תחושת הערך העצמי של המורה המכשיר. הוא מבין כי צבר הרבה ידע, ניסיון ותבונה ויש לו בהחלט מה לתרום לאדם צעיר המבקש להצטרף למקצוע ההוראה.
מרבית החוקרים מפנים את תשומת הלב גם לקשיים שעל המורה המכשיר להתמודד אתם, שבמבט חיובי אפשר לקרוא להם אתגרים. האתגר המרכזי העומד בפני המורה המכשיר הוא לשלב בין האחריות שלו כלפי התלמידים מצד אחד, והאחריות שלו כלפי הסטודנט, מצד שני. חששות באשר ליכולת הסטודנט להשתלב בהוראה אפקטיבית בכיתה יכולות להיות מלוות בתחושת אשם כלפי תלמידי הכיתה שמא הדבר יפגע בהתקדמותם בלימודים. דמות נוספת שלמורה המכשיר יש צורך בתאום וקישור עמה היא המדריכה הפדגוגית, האמונה על פיקוח ותמיכה בסטודנט והערכה של כישוריו המקצועיים, פונקציות שגם המורה המכשיר ממלא. תופעה ידועה היא שסטודנטים המגיעים לשדה מושפעים יותר מהמורה המכשירה מאשר מהמדריכה הפדגוגית, דבר היוצר מתח ביניהן ומסביר את משולש היחסים הרגיש מורה -מדריכה פדגוגית – סטודנט. בנוסף בולטים קשיים הקשורים במידת המוכנות של הסטודנט בכישורי הוראה, הרצון שלו ללמוד,
מידת האחריות והיוזמה שהוא מראה. לעיתים דווקא כישורים גבוהים של הסטודנט עלולים לאיים על המורה ולפגוע בביטחון שלו. כל אחד מהפרטנרים תורם את חלקו: "כימיה" ביניהם, רגישות והערכה הדדית מעצימים את השותפות, ומתחים ואי הלימה פוגעים בה.
