טיפוח מודעות עצמית

ד״ר אלה שראל-מחלב וד״ר ליבי אופיר
מכון מופ״ת
, 2024

מודעות עצמית נתפסת לא אחת כרכיב מפתח במנהיגות מוצלחת ובהתקדמות
בקריירה, ובתור שכזו נעשתה חלק בלתי נפרד מתוכניות ללימודי מנהל עסקים, פיתוח
מנהיגות, ולימודי ניהול. המונח נעשה פופולרי מאוד בספרות הניהול, אבל כאשר
סוקרים את הספרות הזאת מתברר שאין לו הגדרה עקבית. מאמר זה מציג סקירת
ספרות שיטתית הבודקת כיצד מוגדר המושג "מודעות עצמית" (awareness-self),
ובמה הוא נבדל מן המושגים "תודעה עצמית" (consciousness-self) ו"הכרה עצמית"
(knowledge-self) בהקשר של לימודי ניהול. אחרי סינון נכללו בסקירה 31 מאמרים
אשר ניתוחם העלה חפיפה בין ההגדרות של מודעות עצמית, תודעה עצמית והכרה
עצמית. בין שאר התמות שעלו בניתוח זיהינו את רכיבי המודעות העצמית, ובדקנו כיצד
מפתחים מודעות עצמית ומה תכליתה. המאמר תורם להבהרת המושג מודעות עצמית,
וכן מציג הגדרת עבודה לשימושם של אנשי חינוך וארגונים רלוונטיים בתחומי פיתוח
המנהיגות והניהול, כן לצורכי מחקר עתידי בהקשרים של פיתוח מקצועי למבוגרים
והכשרה במקומות עבודה.

ערכה לטיפוח הערכה עצמית, אפשר למצוא כאן

טקסטים נוספים

תופרים קדימה: קורסי תפ"ר כהצעה להעמקת החיבור בין תאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים

מטרת מסמך זה היא לסכם ארבע שנות פעילות של המעבדה לפיתוח קורסי תפ"ר במכון מופ"ת (2022–2025), ולזקק מתוכן תובנות פדגוגיות, עקרונות פעולה ומגמות עתידיות בהכשרת מורים. זאת בהתבסס על תהליכי מחקר ופיתוח, ראיונות, תצפיות בשיעורים ולמידה משותפת עם מרצים ומרצות ממכללות להכשרת מורים ברחבי הארץ.

3 סטודנטים ולפ טופ

מהמעבדה לשדה: מסמך מסכם של מעבדת ליווי ברצף (תשפ"ד-תשפ"ה)

על רקע משבר הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת, בשנת תשפ"ד הוקמה על ידי מו"פ התנסות בהוראה ומנהל עובדי הוראה מעבדה פדגוגית למובילות אקדמיות פדגוגיות מכל רחבי הארץ בשם "ליווי ברצף".
מטרת המעבדה הייתה להדק את הליווי של פרחי ההוראה, לתור אחר מענים לצומתי הנשירה מההוראה ולהניח תשתית לתהליכי התפתחות מקצועית ארוכי טווח. זאת, מתוך ההבנה כי למובילות אקדמיות פדגוגיות יכולת השפעה נרחבת על תחושת המסוגלות של פרחי ההוראה להשתלב בהוראה ולקבל על עצמם את האחריות להוביל כיתה/גן.

ליווי ותיעוד פיילוט דגם שלישי לדגמי ההתנסות הקלינית

הדגם השלישי של דגמי ההתנסות הקלינית אקדמיה-כיתה – "עמיתי אקדמיה" – פותח כדי לייצר מסגרת לקשרי אקדמיה-שדה בהתנסות קלינית, כך שבתי ספר יהוו גורם משמעותי בהכשרת אנשי הוראה, ילמדו את הסטודנטים ידע פרקטי, ויתמכו בעשייה למען טיוב תהליכי ההכשרה, ואילו המוסד האקדמי יהיה שותף לקידום העשייה הפדגוגית בבתי הספר ויתרום להם במומחיות האקדמית
שלו.
מסמך זה מציג את השתלשלות הדגם השלישי במרוצת השנים, והערכה של אופן הפעלתו בשנת תשפ"ה במתכונת פיילוט מחודשת.