כוחה של רפלקציה

תמר כץ (עורכת)
מו״פ התנסות בהוראה
, 2025

פרופ' פרד קורטהגן (Korthagen), שעמד בראש תוכנית הכשרת המורים באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד, עוסק כבר שנים בנושא רפלקציה בהכשרת מורים. הוא הגיע לעיסוק בנושא בניסיון להציע מענה לאחד האתגרים הגדולים בהכשרות מורים ברחבי העולם: הפער בין תאוריה לפרקטיקה, שמתכשרים להוראה חווים על בשרם. פער זה גורם לידע המעשי להצטייר כמנותק מעקרונות פדגוגיים וככזה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולידע התאורטי להצטייר לעיתים כלא רלוונטי. מתברר שמורים אינם מאמצים בדרך כלל תובנות שלתאורטיקנים נראות משמעותיות ומועילות, וגם אם הם מאמצים אותן, הרי לאחר סיום לימודיהם הם נוטים לזנוח אותן בתוך זמן קצר

ולחזור לרוטינות הנושנות – אלא אם בית הספר כולו מאמץ תרבות חדשה.

קורטהגן פיתח הכשרת מורים המושתתת על תהליכי רפלקציה מתמשכים. הוא החל בכך במסגרת תפקידו באוניברסיטת אוטרכט, ולאחר שעזב את האקדמיה הקים מכון המקדם רפלקציה בהוראה ובהכשרה להוראה, בניסיון לצמצם את אותו פער בין תאוריה לפרקטיקה.

בעמודים הבאים נציג בקצרה את הכשרת המורים הריאליסטית שמציע קורטהגן – ובמרכזה מודל הרפלקציה שהוא מפתח ומקדם, כולל הדרכים להעלאת קרנה ולהעמקת משמעותה. זאת משום שקורטהגן אינו רואה ברפלקציה תוסף חשוב לתהליך הכשרת מורים, אלא תפיסת עולם: יסוד מארגן שסביבו נרקם חלק משמעותי מהכשרת המורים.

טקסטים נוספים

תופרים קדימה: קורסי תפ"ר כהצעה להעמקת החיבור בין תאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים

מטרת מסמך זה היא לסכם ארבע שנות פעילות של המעבדה לפיתוח קורסי תפ"ר במכון מופ"ת (2022–2025), ולזקק מתוכן תובנות פדגוגיות, עקרונות פעולה ומגמות עתידיות בהכשרת מורים. זאת בהתבסס על תהליכי מחקר ופיתוח, ראיונות, תצפיות בשיעורים ולמידה משותפת עם מרצים ומרצות ממכללות להכשרת מורים ברחבי הארץ.

3 סטודנטים ולפ טופ

מהמעבדה לשדה: מסמך מסכם של מעבדת ליווי ברצף (תשפ"ד-תשפ"ה)

על רקע משבר הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת, בשנת תשפ"ד הוקמה על ידי מו"פ התנסות בהוראה ומנהל עובדי הוראה מעבדה פדגוגית למובילות אקדמיות פדגוגיות מכל רחבי הארץ בשם "ליווי ברצף".
מטרת המעבדה הייתה להדק את הליווי של פרחי ההוראה, לתור אחר מענים לצומתי הנשירה מההוראה ולהניח תשתית לתהליכי התפתחות מקצועית ארוכי טווח. זאת, מתוך ההבנה כי למובילות אקדמיות פדגוגיות יכולת השפעה נרחבת על תחושת המסוגלות של פרחי ההוראה להשתלב בהוראה ולקבל על עצמם את האחריות להוביל כיתה/גן.

ליווי ותיעוד פיילוט דגם שלישי לדגמי ההתנסות הקלינית

הדגם השלישי של דגמי ההתנסות הקלינית אקדמיה-כיתה – "עמיתי אקדמיה" – פותח כדי לייצר מסגרת לקשרי אקדמיה-שדה בהתנסות קלינית, כך שבתי ספר יהוו גורם משמעותי בהכשרת אנשי הוראה, ילמדו את הסטודנטים ידע פרקטי, ויתמכו בעשייה למען טיוב תהליכי ההכשרה, ואילו המוסד האקדמי יהיה שותף לקידום העשייה הפדגוגית בבתי הספר ויתרום להם במומחיות האקדמית
שלו.
מסמך זה מציג את השתלשלות הדגם השלישי במרוצת השנים, והערכה של אופן הפעלתו בשנת תשפ"ה במתכונת פיילוט מחודשת.