פרופ' פרד קורטהגן (Korthagen), שעמד בראש תוכנית הכשרת המורים באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד, עוסק כבר שנים בנושא רפלקציה בהכשרת מורים. הוא הגיע לעיסוק בנושא בניסיון להציע מענה לאחד האתגרים הגדולים בהכשרות מורים ברחבי העולם: הפער בין תאוריה לפרקטיקה, שמתכשרים להוראה חווים על בשרם. פער זה גורם לידע המעשי להצטייר כמנותק מעקרונות פדגוגיים וככזה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולידע התאורטי להצטייר לעיתים כלא רלוונטי. מתברר שמורים אינם מאמצים בדרך כלל תובנות שלתאורטיקנים נראות משמעותיות ומועילות, וגם אם הם מאמצים אותן, הרי לאחר סיום לימודיהם הם נוטים לזנוח אותן בתוך זמן קצר
ולחזור לרוטינות הנושנות – אלא אם בית הספר כולו מאמץ תרבות חדשה.
קורטהגן פיתח הכשרת מורים המושתתת על תהליכי רפלקציה מתמשכים. הוא החל בכך במסגרת תפקידו באוניברסיטת אוטרכט, ולאחר שעזב את האקדמיה הקים מכון המקדם רפלקציה בהוראה ובהכשרה להוראה, בניסיון לצמצם את אותו פער בין תאוריה לפרקטיקה.
בעמודים הבאים נציג בקצרה את הכשרת המורים הריאליסטית שמציע קורטהגן – ובמרכזה מודל הרפלקציה שהוא מפתח ומקדם, כולל הדרכים להעלאת קרנה ולהעמקת משמעותה. זאת משום שקורטהגן אינו רואה ברפלקציה תוסף חשוב לתהליך הכשרת מורים, אלא תפיסת עולם: יסוד מארגן שסביבו נרקם חלק משמעותי מהכשרת המורים.
