מהמעבדה לשדה: מסמך מסכם של מעבדת ליווי ברצף (תשפ"ד-תשפ"ה)

הילי גז-מיכאלי
מו״פ התנסות בהוראה - אקדמיה-כיתה, מכון מופ״ת
, 2025

מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה-כיתה במכון מופ"ת אמון על קידום תהליכי מחקר ופיתוח בתחום ההתנסות הקלינית של פרחי הוראה. עבודת הפיתוח נעשית בשיתוף פעולה מלא עם הגורמים הרלוונטיים (אקדמיה, שדה ומטה) וכוללת בתוכה זיקוק צרכים בשדה, איתור ופיתוח המגמות החדשות בהתנסות הקלינית, ובהתאמה: יצירת ידע חדש, חשיבה על מדיניות ההתנסות בהוראה, פיתוח דגמים חדשים להתנסות וחשיבה על שינויים מסדר שני. 

על רקע משבר הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת, בשנת תשפ"ד הוקמה על ידי מו"פ התנסות בהוראה ומנהל עובדי הוראה מעבדה פדגוגית למובילות אקדמיות פדגוגיות מכל רחבי הארץ בשם "ליווי ברצף". 

מטרת המעבדה הייתה להדק את הליווי של פרחי ההוראה, לתור אחר מענים לצומתי הנשירה מההוראה ולהניח תשתית לתהליכי התפתחות מקצועית ארוכי טווח. זאת, מתוך ההבנה כי למובילות אקדמיות פדגוגיות יכולת השפעה נרחבת על תחושת המסוגלות של פרחי ההוראה להשתלב בהוראה ולקבל על עצמם את האחריות להוביל כיתה/גן. 

בתום תהליך הפיתוח, נראה כי בשלו התנאים למפגש של תהליך הפיתוח עם השדה. חלקו הראשון של המסמך יתאר בקצרה את הרקע והצורך בהקמת המעבדה, תופעת הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת. חלקו השני של המסמך יתאר את מהלך העבודה במעבדה בשנים תשפ"ד-תשפ"ה. חלקו השלישי של המסמך יציג את שלוש התובנות המרכזיות מתהליך הפיתוח. חלקו הרביעי של המסמך יציג את הכלים הפדגוגיים שפותחו במעבדה וחלקו האחרון יתמקד במבט קדימה.

המסמך מבקש לא לשמש כסיכום של עבודת הפיתוח בלבד, אלא לשמש כתשתית לתנועה רחבה יותר – נקודת המוצא לשלב הבא, שבו הידע החדש ימצא את דרכו אל השטח וישתלב בעשייה הענפה בהכשרה להוראה. 

רקע והצורך בהקמת המעבדה: תופעת הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת

לפי נתוני משרד החינוך, בשנים תשע"ט-תשפ"א (2021-2019), נרשמו להוראה כ-12,500 סטודנטים; מהם סיימו את ההכשרה 10,100. הנשירה המסיבית התרחשה בשלב ההשתלבות בהוראה, בין סיום התואר לתחילת הסטאז'. 6,000 סטודנטים השתלבו בהוראה ומהם כ-5000 סטאז'רים השתלבו במערכת החינוך ונשארו בה יותר מחמש שנים.

עוד יצוין כי מפאת צורת השיבוץ במגזר הערבי ובוגרי החינוך הבלתי פורמלי (בכל המגזרים) כ-1000 סטודנטים בוגרי תואר ראשון אינם יכולים להשתבץ לסטאז'. מספר הנרשמים ללימודי הוראה בשנים תשפ"ב ותשפ"ג היה נמוך בכ-20% ממספר הנרשמים בתשע"ט ובהתאמה חלה ירידה בשלבים השונים במשפך מחזור הסטודנטים. 

נתונים אלו מדאיגים לאור המחסור המשמעותי באנשי חינוך במערכת החינוך הממלכתית בישראל. נכון ליולי 2023 נמצאו 2857 משרות פתוחות במערכת המקוונת לאיתור מועמדים להוראה של משרד החינוך. במיפויים מקיפים שערך המשרד במהלך קיץ 2022 לקראת שנת הלימודים תשפ"ג, נמצא כי לא אוישו 620 תקני מחנכות כיתה (וויסבלאי, 2023ב). מרכז המחקר והמידע של הכנסת העביר שאלון למנהלי בתי ספר ביולי 2022 ועל פי תוצאותיו, למעלה מ-85% מבתי הספר בחינוך העברי ובחלק לא מבוטל מבתי הספר בחינוך הערבי קיים מחסור במורים לקראת שנת הלימודים תשפ"ג. במחוזות תל אביב והמרכז כ-95% מבתי הספר דיווחו על מחסור במורים. בעודנו עוסקים במשבר זה עלינו להציב לנגד עינינו גם את תחזית התלמידים העתידית. על פי נתוני הלמ"ס (2022), עד לשנת 2026 תידרש תוספת של כ-24,000 מורים למערכת החינוך. 

טקסטים נוספים

ליווי ותיעוד פיילוט דגם שלישי לדגמי ההתנסות הקלינית

הדגם השלישי של דגמי ההתנסות הקלינית אקדמיה-כיתה – "עמיתי אקדמיה" – פותח כדי לייצר מסגרת לקשרי אקדמיה-שדה בהתנסות קלינית, כך שבתי ספר יהוו גורם משמעותי בהכשרת אנשי הוראה, ילמדו את הסטודנטים ידע פרקטי, ויתמכו בעשייה למען טיוב תהליכי ההכשרה, ואילו המוסד האקדמי יהיה שותף לקידום העשייה הפדגוגית בבתי הספר ויתרום להם במומחיות האקדמית
שלו.
מסמך זה מציג את השתלשלות הדגם השלישי במרוצת השנים, והערכה של אופן הפעלתו בשנת תשפ"ה במתכונת פיילוט מחודשת.

The Contribution of the Use of Artificial Intelligence Tools in Developing Teaching, Learning and Evaluation Skills for Trained Students (Science and Languages) within the Clinical Training at Sakhnin College

המחקר בחן את תרומת כלים מבוססי בינה מלאכותית לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה של מתכשרים להוראה במדעים ובשפות במכללת סכנין. נמצא כי השימוש בכלים אלה נמוך יחסית, אך קיים קשר חיובי חזק בין רמת השימוש לבין היכרות עם הכלים. המשתתפים ציינו יתרונות כמו ייעול תכנון שיעורים, משוב מיידי והתאמה אישית להוראה, לצד אתגרים של חוסר הכשרה, מגבלות טכניות וסוגיות אתיות. ההמלצות כוללות שילוב הכשרה ייעודית בבינה מלאכותית, פיתוח מקצועי לסגל, השקעה בתשתיות והטמעת מודלים משולבים של הוראה אנושית ובינה מלאכותית.

מורה על רקע כדור הארץ

כוחה של רפלקציה

על הכשרת מורים מבוססת רפלקציה – פרקים ערוכי תוכן על בסיס רעיונותיו של פרופ׳ פרד קורטהגן (Korthagen).