מראה דו-צדדית: מקומה של למידת עמיתים בהבניית הלמידה של הסטודנט במסגרת קבוצתית בתוכנית עמית אקדמיה במכללת גורדון

מירית שרון, פני שמעוני, ליאת סובולב-מנדלבאום, מיכל קופר, פאני אלזרע, כואכב סיף, מירי הילאי, באסמה חלבי, אורנה כץ
המכללה האקדמית גורדון
, 2019

תקציר

מאמר זה עוסק בתהליכים של למידה פעילה ומערבת במסגרת קבוצתית, כפי שאלה באים לידי ביטוי בתוכנית ההכשרה הייחודית "עמית אקדמיה" אשר פועלת זה שש שנים במכללה האקדמית גורדון שבחיפה   (משנת תשע"ו היא חלק מהתוכנית הארצית של משרד החינוך, "אקדמיה-כיתה"). בתוכנית זו כל מסגרת קבוצתית כוללת עשרה עד שנים-עשר סטודנטים (ממִגוון חוגי לימוד) הנמצאים בשנת לימודיהם האחרונה במכללה. מדריכה פדגוגית מובילה שוהה יחד עם הסטודנטים במהלך כל יום ההתנסות שלהם הכולל למידה קבוצתית. במוקד העניין שלנו כחוקרות עמדו המפגשים הקבוצתיים והלמידה ההדדית בהם. מטרתנו העיקרית הייתה לעמוד על מקומה של למידת עמיתים בהבניית הלמידה של הסטודנט במסגרת קבוצתית.

המשתתפים במחקר היו כ-80 סטודנטים שלמדו בתוכנית "עמית אקדמיה" בשנת הלימודים תשע"ז (2017-2016). במחקר האיכותני נבדקו הרפלקציות שכתבו הסטודנטים בסוף הסמסטר הראשון. הרפלקציות נותחו תמטית והושוו לראיונות שנערכו עם הסטודנטים בסוף שנת ההתנסות. הממצאים מצביעים על שלוש תמות מרכזיות בנושא הלמידה במסגרת קבוצתית: למידה במישור המקצועי לעומת למידה במישור האישי; למידה מתוך ייצוג (התבוננות) לעומת למידה מתוך השתתפות בקבוצה; למידה של הפרט לעומת למידה של הקבוצה (בעזרת המדריכה הפדגוגית המובילה). כל אחת מהתמות התבטאה בשני רבדים מקבילים: התבוננות (רפלקציה) תוך-אישית והתבוננות בין-אישית. ההתבוננות במקביל במישור האישי ובמישור המקצועי פורצת דרך לפרדיגמה חדשה של למידה פעילה ומערבת, שכן הסטודנט בוחן במקביל את התנהלותו כפרט ואת התנהלותו כחלק מקהילה לומדת. הוא סוקר רפלקטיבית הן את התנהלותו כמקבל משוב, הן את התנהלותו כנותן משוב. תהליכים מקבילים אלה עשויים להאיר היבט חדש וייחודי של דגם השותפּות-עמיתּות, דגם שחשיבותו ניכרת כבר בשלב של הכשרה מעשית להשתלבותם של הסטודנטים בבתי ספר ובגני ילדים בהמשך דרכם המקצועית.

מילות מפתח: דגם שותפּות-עמיתּות, הכשרה מעשית להוראה, התבוננות תוך-אישית ובין-אישית, למידת עמיתים, קהילה לומדת.

מבוא

בשש השנים האחרונות פועלת במכללה האקדמית גורדון בחיפה תוכנית התנסות ייחודית בהוראה, "עמית אקדמיה". בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) תוכנית ההתנסות החלה להיות מיושמת בבית ספר יסודי הסמוך למכללה, וזאת מתוך רצון לבסס קשרי אקדמיה-שדה (בדומה לקשרים בין בתי חולים לבין אוניברסיטאות סמוכות). החל משנת הלימודים תשע"ו (2016-2015) התוכנית פועלת כחלק מהתוכנית הארצית של משרד החינוך, "אקדמיה-כיתה". בכל מסגרת חינוכית מכשירה (בית ספר או גן ילדים) משובצת קבוצת סטודנטים. בכל גן ילדים נמצאים יחדיו שני סטודנטים: סטודנט המתנסה בהוראה בגן בכל גן נמצאים יחדיו שני סטודנטים המתנסים בהוראה בגן (בהנחיית גננת מכשירה). בכל מסגרת חינוכית המדריכה הפדגוגית מלווה את הסטודנטים מלווה את הסטודנטים בתוך המערכת הבית-ספרית כמכלול – הנהגת שיטות הוראה חדשניות, שילוב טכנולוגיה והעמקת הידע הדיסציפלינרי. כמו כן היא צופה בשיעורים, מעריכה היבטים פדגוגיים של הוראת הסטודנטים, מסייעת להם בתקשורת עם התלמידים ובתכנון ויישום של יוזמות חינוכיות ייחודיות (ימי שיא, הפסקות פעילות, טקסים וכן הלאה) ומנסה לפתח את החשיבה הרפלקטיבית שלהם. מאפיינים בולטים של התוכנית "עמית אקדמיה" הם למידה משותפת של הסטודנט המתכשר להוראה ושל המורה המכשיר, שילוב של שיטות הוראה ולמידה מתקדמות )כמו למשל למידת חקר ולמידה מבוססת פרויקטים ותהליך בלתי-פוסק של למידת עמיתים-משוב-הערכה הדדית.

מאפיין מרכזי בתוכנית הוא היותה של הקבוצה גורם מניע ללמידה של הסטודנטים. הדבר אינו מפתיע, שכן הסטודנטים צופים יחדיו בשיעור אשר סטודנט עמית מלמד (בגן או בבית הספר) ומקיימים שיח קבוצתי קבוע בהובלת המדריכה הפדגוגית. בהתאם לכך פּותח דגם של הערכת עמיתים וצפייה משותפת בשיעורים, והוא הוטמע בכל המסגרות החינוכיות המשתתפות בתוכנית – החל בגני הילדים וכלה בחטיבת הביניים. יחד עם

הסטודנטים פּותח גם מחוון ייחודי הכולל קווים מנחים להערכת הסטודנט-עמית שהקבוצה צופה בשיעור אשר הוא מלמד. לאחר השיעור מתקיים שיח בנוכחות כל חברי הקבוצה. בשיח הקבוצתי נדונים ההוראה בצמד, מִגוון דרכי הוראה, האינטראקציה עם התלמידים, ניהול הכיתה או המפגש בגן, מושגים בתחום הדעת, "הפעלת" התלמידים ונושאים נוספים. נוסף על כך הסטודנטים יכולים לציין בשיח סוגיות ספציפיות בהקשר של הפעילות או השיעור הנצפים.

טקסטים נוספים

תופרים קדימה: קורסי תפ"ר כהצעה להעמקת החיבור בין תאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים

מטרת מסמך זה היא לסכם ארבע שנות פעילות של המעבדה לפיתוח קורסי תפ"ר במכון מופ"ת (2022–2025), ולזקק מתוכן תובנות פדגוגיות, עקרונות פעולה ומגמות עתידיות בהכשרת מורים. זאת בהתבסס על תהליכי מחקר ופיתוח, ראיונות, תצפיות בשיעורים ולמידה משותפת עם מרצים ומרצות ממכללות להכשרת מורים ברחבי הארץ.

3 סטודנטים ולפ טופ

מהמעבדה לשדה: מסמך מסכם של מעבדת ליווי ברצף (תשפ"ד-תשפ"ה)

על רקע משבר הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת, בשנת תשפ"ד הוקמה על ידי מו"פ התנסות בהוראה ומנהל עובדי הוראה מעבדה פדגוגית למובילות אקדמיות פדגוגיות מכל רחבי הארץ בשם "ליווי ברצף".
מטרת המעבדה הייתה להדק את הליווי של פרחי ההוראה, לתור אחר מענים לצומתי הנשירה מההוראה ולהניח תשתית לתהליכי התפתחות מקצועית ארוכי טווח. זאת, מתוך ההבנה כי למובילות אקדמיות פדגוגיות יכולת השפעה נרחבת על תחושת המסוגלות של פרחי ההוראה להשתלב בהוראה ולקבל על עצמם את האחריות להוביל כיתה/גן.

ליווי ותיעוד פיילוט דגם שלישי לדגמי ההתנסות הקלינית

הדגם השלישי של דגמי ההתנסות הקלינית אקדמיה-כיתה – "עמיתי אקדמיה" – פותח כדי לייצר מסגרת לקשרי אקדמיה-שדה בהתנסות קלינית, כך שבתי ספר יהוו גורם משמעותי בהכשרת אנשי הוראה, ילמדו את הסטודנטים ידע פרקטי, ויתמכו בעשייה למען טיוב תהליכי ההכשרה, ואילו המוסד האקדמי יהיה שותף לקידום העשייה הפדגוגית בבתי הספר ויתרום להם במומחיות האקדמית
שלו.
מסמך זה מציג את השתלשלות הדגם השלישי במרוצת השנים, והערכה של אופן הפעלתו בשנת תשפ"ה במתכונת פיילוט מחודשת.