חמש שנים של הפעלה וביסוס של תוכנית אקדמיה-כיתה יצרו שינוי חיובי ותנופה בהתייחסות להתנסות בהוראה, ובקשר בין האקדמיה לשדה. בשנת תשפ"ב הוחלט להעמיק את התוכנית עוד ולהרחיבה באמצעות שלושה דגמים מובילים.
הדגם הבסיסי הוא דגם "אקדמיה-כיתה" במתכונתו המקורית.
הדגם השני הוא דגם של "קהילת אקדמיה-כיתה", המוסיף רכיב של קהילה הכוללת את המורות/ גננות המכשירות ואת הסטודנטים/יות, בהובלת המדריכ/ה הפדגוגי/ת מהמוסד המכשיר. מטרת הקהילות הללו תובהר בהמשך.
הדגם השלישי הוא דגם "עמיתי אקדמיה-בית ספר חוקר", המוסיף לדגם השני עוד רובד – קהילה בית-ספרית לומדת.

The Contribution of the Use of Artificial Intelligence Tools in Developing Teaching, Learning and Evaluation Skills for Trained Students (Science and Languages) within the Clinical Training at Sakhnin College
המחקר בחן את תרומת כלים מבוססי בינה מלאכותית לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה של מתכשרים להוראה במדעים ובשפות במכללת סכנין. נמצא כי השימוש בכלים אלה נמוך יחסית, אך קיים קשר חיובי חזק בין רמת השימוש לבין היכרות עם הכלים. המשתתפים ציינו יתרונות כמו ייעול תכנון שיעורים, משוב מיידי והתאמה אישית להוראה, לצד אתגרים של חוסר הכשרה, מגבלות טכניות וסוגיות אתיות. ההמלצות כוללות שילוב הכשרה ייעודית בבינה מלאכותית, פיתוח מקצועי לסגל, השקעה בתשתיות והטמעת מודלים משולבים של הוראה אנושית ובינה מלאכותית.