רציונל
על פי דגם ההכשרה להוראה במדינת ישראל, תוכנית הלימודים נדרשת לספק הכשרה טובה ככל האפשר למתכשרות להוראה
לקראת מילוי תפקידן כמורות ועמידה בסטנדרטים המצדיקים הענקת תואר אקדמי. ההכשרה מטבעה כוללת היבטים תאורטיים ופרקטיים שהשילוב ביניהם מגיע לשיאו במהלך ההתנסות, כפי שמודגש במתווה ודמני-ענבר:
״ההתנסות בהוראה, על כל מאפייניה וגווניה, בתהליך קליני מודרך ומבוקר, מהווה את גולת הכותרת של ההכשרה להוראה, מאחר והיא משלבת בין רכיבי לימודים מתחומי הדיסציפלינה/ות, החינוך והפדגוגיה, בין תוכני הקורסים העיוניים להכשרה הקלינית בשדה. ההתנסות בהוראה מאפשרת את לימוד התאוריה מתוך מקרים בשדה, מזמנת התמודדות עם תכנון לימודים ויישומו הלכה למעשה, עם דילמות חינוכיות וערכיות, ניהול הלמידה, התייחסות פרטנית על פי צרכים ייחודיים של התלמיד (פרסונליזציה של הלמידה), עבודת צוות, עבודה קבוצתית, התייחסות להיבטים חברתיים-רגשיים במעגלים פרטניים וקבוצתיים, מפגש עם הורים וקהילה, ועוד. במהלך ההתנסות הסטודנטים ילמדו ויהיו מעורבים בפעילויות חינוכיות בגן ובבית הספר. הם יתנסו בהתבוננות רפלקטיבית בהוראה ובלמידה באמצעות חקר סוגיות שונות שעולות במהלך עבודתם בשדה ההכשרה (המועצה להשכלה גבוהה, ,2020 V).
למרות החשיבות הרבה שבשילוב, לעתים קרובות הוא לוקה בחסר. מה שמעלה את השאלות הבאות: מהו המרכיב המרכזי בהכשרה – תאוריה או פרקטיקה, ואילו איזונים נדרשים בין שני רכיבים אלו?
מחקרים בתחום הכשרת המורים בישראל ובעולם מצביעים על הפער וחוסר הרציפות הקיימים בהכשרות המורים המסורתיות בין לימודי תאוריה לבין לימודי המעשה (2010 ,Zeichner; 2013 ,Hagelukan & Wage; 2016 ,Nuttall & Ord; 2001 ,Korthagen).
במענה לכך התפתחו בישראל מודלים חדשים בהכשרת מורים, ובהם “אקדמיה-כיתה״, קהילת “אקדמיה-כיתה״, ובשנים האחרונות – מודל קורסי התפ״ר (תאוריה + פרקטיקה). מודל זה ממקד את נקודת המבט וההתייחסות ביצירת קשר משמעותי בין קורסים תאורטיים הנלמדים במוסדות ההכשרה השונים לבין רכיבי ההתנסות הקלינית.
קורס תפ"ר הוא קורס תאורטי במקור (פדגוגי, דיסציפלינרי או משולב) שמתקיים בו, לאחר שנבנה מחדש, חיבור בין התאוריה למעשה. החיבור בא לידי ביטוי בהוראה, בלמידה ובהערכה. המעבר מתאוריה לפרקטיקה אינו יכול לקרות מעצמו. זהו מעבר שדורש תרגול מדורג, מפורש ונושא משוב. כדי להבטיח את איכות ההכשרה, עלינו לדאוג לתהליכים מתוכננים ומודרכים שהרי הכישורים הנדרשים הם מורכבים במיוחד וחשוב לטפח אותם.
The Spiral Internal Laboratory at Sakhnin College, Israel: PD for education supervisors, mentors and students
המחקר בוחן את תפקיד המעבדה הפנימית ("ספירלה") במכללת סחנין ואת תרומתה לפיתוח המקצועי של מדריכים פדגוגיים בקהילות למידה. המחקר אסף נתונים מ-32 מדריכים פדגוגיים מובילים. התוצאות הראו כי למעבדה היה תפקיד משמעותי בשיפור ההתפתחות המקצועית של המדריכים, בעיקר בהיבט של "פיתוח כלים פדגוגיים". המחקר מציע המלצות והצעות להמשך, בהתבסס על הממצאים.
