תקציר
דוח ודמני-ענבר (2021) הוא דוח ועדת מומחים לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה במדינת
ישראל. הדוח מתווה עקרונות מנחים להכשרת גננות ומורים בישראל במכללות ובאוניברסיטאות. מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה-כיתה שבמכון מופ"ת אמון על קידום תהליכי מחקר ופיתוח בתחום ההתנסות הקלינית של סטודנטיות וסטודנטים להוראה. במרכז העשייה של המו"פ עומדים דגמי ההתנסות הקלינית – אקדמיה-כיתה. דגמים אלו מיישמים את העיקרון החמישי בדוח ודמני-ענבר, הקובע כי "ההכשרה הקלינית בהוראה" היא העומדת בבסיס תהליך ההכשרה.
על פי עיקרון זה, ההתנסות בהוראה – על כל מאפייניה וגווניה, בתהליך קליני מודרך ומבוקר – היא גולת הכותרת של ההכשרה.
דגמי ההתנסות הקלינית – אקדמיה-כיתה פתוחים עבור כלל המסלולים להכשרת אנשי הוראה במוסדות האקדמיים השונים,
לרבות מסלולי הסבת אקדמאים. עם זאת, לאור מבנה ההכשרה ומאפייני תוכניות ההסבה, נשמעו קולות מהשדה בדבר הקושי
לעמוד בתבחין של התנסות אינטנסיבית (יומיים בשבוע באותו מוסד לימוד), הנדרש כתנאי יסוד בכל דגמי ההתנסות הקלינית –
אקדמיה-כיתה. היות שכלל תוכניות ההכשרה באוניברסיטאות משתייכות להסבת אקדמאים(כפי שיפורט בגוף המסמך), בשנת תשפ"ד התגבשה בקרב מינהל עובדי הוראה ויחידת מו"פ התנסות בהוראה – אקדמיה-כיתה ההבנה כי נדרש לפתח דגם התנסות קליני ייעודי למוסבים. לצורך תהליך הפיתוח יצא לפועל במכון מופ"ת תהליך אסטרטגי נרחב, ושותפים בו כלל העוסקים במלאכת הכשרת המוסבים. בסופו של התהליך פותח דגם התנסות ייעודי למוסבים. דגם זה נבחן בשנת תשפ"ה באוניברסיטאות, ובהמשך ניתן יהיה להסיק מסקנות ולבחון את הרחבת ההשפעה של התהליך באשר ליתר מסלולי ההסבה ולמאפייני ההתנסות הקלינית הנדרשים
לאוכלוסיית המוסבים בכללותה.
מסמך זה הוא סיכום של התהליך האסטרטגי. המסמך מפרט את שלבי התהליך, מציג את דגם ההתנסות הקלינית שפותח
במסגרתו, ומזמן העמקה בפוטנציאל הצמיחה של ההכשרה הקלינית לכלל המוסבים להוראה.
מהמעבדה לשדה: מסמך מסכם של מעבדת ליווי ברצף (תשפ"ד-תשפ"ה)
על רקע משבר הנשירה מהוראה והמחסור באנשי חינוך במערכת, בשנת תשפ"ד הוקמה על ידי מו"פ התנסות בהוראה ומנהל עובדי הוראה מעבדה פדגוגית למובילות אקדמיות פדגוגיות מכל רחבי הארץ בשם "ליווי ברצף".
מטרת המעבדה הייתה להדק את הליווי של פרחי ההוראה, לתור אחר מענים לצומתי הנשירה מההוראה ולהניח תשתית לתהליכי התפתחות מקצועית ארוכי טווח. זאת, מתוך ההבנה כי למובילות אקדמיות פדגוגיות יכולת השפעה נרחבת על תחושת המסוגלות של פרחי ההוראה להשתלב בהוראה ולקבל על עצמם את האחריות להוביל כיתה/גן.
