א. תיאור המחקר: מטרת מחקר זה היא לבחון את תרומתן ויעילותן של קהילות מקצועיות לומדות לסטודנטים ולמורים המכשירים המשתתפים בהם. לשם כך נבחר למחקר זה רכיב כמותי ורכיב איכותני. רכיבים אלו נועדו לבדוק את תפיסות הסטודנטים והמורים מכשירים בנושא הקהילה הלומדת בשנת תשפ"ב, בתחומים שונים, בין היתר, בחינת מערכת היחסים עם משתתפי הקהילה, הרגשות התמיכה והביטחון שנתנו הקהילות לסטודנטים, המידה שהקהילה סייעה בהתמודדות עם צרכי התלמיד והכיתה, התרומה של הקהילה לתחום הדידקטי ולתחום המערכתי, ושביעות הרצון מההשתתפות בקהילה הלומדת.
ב. רקע תאורטי
התוכנית "אקדמיה-כיתה" היא יישום של מודל שותפות-עמיתות בין מוסדות אקדמיים מכשירים לבין מוסדות חינוך – בתי ספר וגנים. התוכנית גובשה בדצמבר 2014 והחלה לפעול בהיקף מצומצם בשנת הלימודים תשע"ו. מטרתה המרכזית הייתה לשפר את איכותם של תהליכי ההכשרה, הקליטה, ההוראה והפיתוח המקצועי של פרחי ההוראה, באמצעות חיזוק והסדרה של השותפות ויחסי הגומלין בין האקדמיה לשדה. בתוכנית קיימת הרחבה של היקף ההתנסות בהוראה של הסטודנטים במוסדות החינוך, כך ששנת ההכשרה השלישית נועדה בעיקר להתנסות קלינית. קהילת אקדמיה כיתה במחקר זה מהווה תשתית למפגשים משותפים בין מורים מכשירים וסטודנטים להוראה בתוך קהילה מקצועית לומדת.
על – פי הספרות המקצועית, קיימים כמה דגמים של קהילות – מורים מקצועיות : קהילת למידה מתמשכת, קהילת למידה ממוקדת נושא, קהילה בעלת עניין משותף וקהילה מקוונת. אחת המסקנות העולות מסקירת הספרות המחקרית בנושא היא שלא קיימת הגדרה אחת אוניברסאלית כוללת למושג (Bolam et al,2005, DuFour, Eaker and Many, 2006, McLaughlin and Talbert,2006), אלא יש מגוון הגדרות המייצגות תפיסות וגישות שונות לנושא.
למרות השוני בהגדרות נראה כי לכל ההגדרות המשותפות ההתייחסות לקהילת למידה של מורי בית – הספר, הממוקדת בלמידת עמיתים. חברי הקהילה חולקים חזון חינוכי, ערכים ונורמות משותפים ופועלים בשיתופיות כמפעל קיבוצי (King and Newmann,2001). הם חוקרים את עשייתם באופן מתמשך בדרך של רפלקציה, ולמידה כוללנית המעודדת צמיחה והתפתחות (Mitchell and Sackney,2000, Stoll and Louis,2007). הם מקיימים ביניהם דיאלוג רפלקטיבי שוטף, הבוחן בביקורתיות את הפרקטיקה שלהם לעומת היעדים שהציבו לעצמם. הם אוספים ומנתחים נתונים ובוחנים ראיות לגבי הזיקות בין הפרקטיקה לבין תוצרי הלמידה של תלמידיהם, מסיקים מסקנות לפי הממצאים ומבצעים שינויים במטרה לשפר את ההוראה שלהם ואת למידת התלמידים בכיתותיהם (ברינבוים, 2009).
קהילת הלמידה המקצועית מושתתת על תיאוריות למידה קונסטרוקטיביסטיות, התופסות את הלומד כפרשן, המעורב בבניית ידע על העולם, בעל יכולת להפעיל שיקול דעת ורפלקסיה על רעיונותיו, ולהעריכם ולתקנם במידת הצורך (ברינבוים, 2009).
על פי אסכולה זו, הלמידה אינה תהליך פסיבי, אלא היא מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. היא כרוכה בהערכת מידע על ידי הלומד, עד שהוא מסוגל להציגו מנקודת מבט אישית מוסברת ומנומקת (פולן והרגרביס, 2017).
לעיצוב קהילות למידה אפקטיביות מספר עקרונות, וביניהם ניסוח מטרות משותפות . על פי עקרון זה על הקהילה לבנות יחד ולנסח את המטרות שלה תוך משא ומתן, ורגישות לצרכים, לעניין וליכולות של כל חבר בה (נוביק, בן-צבי ולוי, 2014).
קהילת למידה מקצועית משמשת גם כבמה לפיתוח יכולתם הכוללת של מורים לחקור, להשתפר ולהשתנות כמו גם להוביל התפתחות מקצועית משמעותית לאורך זמן (פולן והרגריבס, 2017).
ג. רציונל המחקר :מפגשים משותפים בין סטודנטים ומורים מכשירים בליווי מנהל קהילה מקצועית (מדריך פדגוגי) יכולים להפרות את הסטודנטים ולשמש בעבורם מסגרת תומכת ומכילה אשר יכולה אף לפתח את המורים מבחינה מקצועית. ניסיונם של המורים המכשירים יכול לשמש יתרון משמעותי בקהילות מקצועיות לומדות והסטודנטים יכולים להפיק מניסיון זה רבות. מחקר נוכחי זה בא לבדוק באיזו מידה השתתפותם של מורים מכשירים וסטודנטים תרמה לשני הצדדים בהיבטים שונים .
ד. שאלות המחקר :
כיצד חווים הסטודנטים והמורים המכשירים את הקהילה המקצועית הלומדת בה השתתפו ?
מהי תרומתה של הקהילה המקצועית הלומדת לסטודנטים ולמורים המכשירים?
מה הערך המוסף העולה בעיני הסטודנטים והמורים המכשירים מהשתתפות בקהילה משותפת ?
ה.שיטת המחקר וכלי המחקר המחקר כלל הן רכיב כמותי והן רכיב איכותני. המטרה היתה לבחון את תפיסות הסטודנטים והמורים מכשירים בנושא הקהילה הלומדת בשנת תשפ"ב, בתחומים שונים, הכוללים את היחסים עם משתתפי הקהילה, הרגשות התמיכה והביטחון שנתנו הקהילות לסטודנטים, המידה שהקהילה סייעה בהתמודדות עם צרכי התלמיד והכיתה, התרומה של הקהילה לתחום הדידקטי ולתחום המערכתי, ושביעות הרצון מההשתתפות בקהילה הלומדת.
אוכלוסיית המחקר : המחקר הכמותי הקיף 38 משתתפי הקהילות הלומדות אשר מילאו שאלון להערכת ההשתתפות בקהילה בסוף שנת הלימודים תשפ"ב.
