מחקרים, מאמרים ותובנות מהשדה

קריאה לקידום התייחסות בהכשרת מורים להיבטים אתיים שעולים מכניסה של סטודנטים להוראה לכיתות ולגני הילדים באופן סדור. הקריאה עולה מתוך הפעלת תוכנית ״אקדמיה-כיתה״ שבמסגרתה נכנסים סטודנטים כבר במהלך לימודיהם לכיתות וגני ילדים באופן קבוע

בחינת מידת שביעות הרצון של סטודנטים בהכשרת PDS לעומת סטודנטים בהכשרה מסורתית. המחקר נערך מטעם המכללה הערבית בחיפה.

פיתוח שיתופיות בין מתכשרות להוראה לגיל הרך לבין עצמן ובינן ובין צוותי גנים שבהם התנסו במסגרת הכשרת PDS.

תפקיד המורה המכשירה הופך ליותר ויותר מקובל ומשמעותי במסגרת ההכשרה הקלינית להוראה ברחבי העולם. המאמר מציע סט סטנדרטים מקיף שמגדיר את היסודות המרכיבים את תפקידה של מורה מכשירה איכותית.

הצגת ארבע גישות שממחישות את ההבדלים בתפיסה של מורות מכשירות. לתפיסות אלו יש השפעה רחבה וישירה על הלמידה של סטודנטיות במהלך ההכשרה.

סיכום של שני מאמרים המתמקדים במורכבותה ובחשיבותה של העבודה הקלינית הנדרשת בהובלה האקדמית-פדגוגית. המאמרים מתייחסים לכך שבמוסדות להדרכת מורים אין מספיק הכרה במומחיות הנדרשת כדי למלא תפקיד זה.

המסמך מציג את המודל להוראה בצמד של תוכנית "אקדמיה-כיתה". מטרת המודל היא להרחיב את הידע הקיים בתחום, ולהציע דרכים ליישומו בכיתות כחלק מההכשרה להוראה.

מאמר ערוך מתוך מחקר המציג את רכיבי ההדרכה פדגוגית של סטודנטים להוראה בעידן שבו הכשרת המורים מבוססת על התנסויות קליניות. הממצאים המוצגים הם תוצר של מטא-סינתזה איכותנית שנעשתה מתוך 82 מאמרים מן השנים 2001–2017 הקשורים להדרכת סטודנטים להוראה

מחקר מטעם מכללת סכנין שבוחן את השפעת תוכנית ״אקדמיה-כיתה״ על היחסים בין מתכשרים להוראה לבין מורים מכשירים, מובילים אקדמיים-פדגוגיים ותלמידים בבתי הספר.

מחשבות על אופייה הרצוי של הכשרת מורים במסגרת ״אקדמיה-כיתה״

בחינה של מודל ההוראה בצמד המתקיים ב״אקדמיה-כיתה״ והפרקטיקות הנפוצות במסגרתו. השפעותיו של המודל על סטודנטיות, מורות מכשירות ותלמידים.

הצעה להרחבת משולש ההתנסות (סטודנט + מורה מכשיר + מדריך פדגוגי) כך שיכלול גם מורה מקשר מטעם בית הספר ומקשר אקדמי מטעם מוסד ההכשרה. זאת ֿכדי ליצור אקוסיסטם המאפשר התנסות קלינית משמעותית.

המחקר מתמקד ביישום מודלים של הוראה משותפת במהלך התנסות מעשית. הוא בוחן את המודלים של ההתנסות במונחים של תאוריה מול פרקטיקה במסגרת תוכנית אקדמיה-כיתה של מכללת אוהלו בשנת 2017. המטרה המרכזית של המחקר היתה זיהוי הדפוסים הדומיננטיים בסוג זה של התנסות מנקודת מבטם של סטודנטים ושל מורים מכשירים.

בחינת מקומה של למידת עמיתים בהבניית הלמידה של סטודנטים במסגרת קבוצתית. תהליכי למידה פעילה ומערבת והשפעתם על סטודנטים להוראה המשתתפים בתוכנית ״עמית אקדמיה״ שמפעילה מכללת גורדון.

בחינת האופן בו חוו מורים מכשירים את ההתנסות שלהם בתפקיד זה ומידת ההשפעה של ההתנסות בתפקיד על התפתחותם המקצועית והסיפוק האישי.

המחקר בוחן את היעילות של קהילות אקדמיה כיתה במשך שנת ההתנסות של סטודנטים למדעים ושכללה אינטראקציה בין שלושה גורמים: מתכשרים להוראת מדעים, מורים למדעים בפועל ומנחה אקדמי. המחקר טוען שהשתתפות בקהילה בשילוב עם קורס פרקטיקום אינטראקטיבי הביא להבנייה של שיטות הוראה חדישות יותר למדעים.

המחקר בודק באיזו מידה המורות חוות את הקהילה כפיתוח מקצועי עבורן? באיזו מידה תורמת ההשתתפות בקהילה לחקר הפרקטיקה של המורות? באיזו מידה תורם חקר הפרקטיקה להתפתחות המקצועית של המורות? מסקנות המחקר הראו שהקהילה פחות תורמת, אין פניות לחקר הפרקטיקה.

המחקר בוחן את ההשפעה של מודל חונכות טריאדי במסגרת תוכנית "אקדמיה-כיתה" בהכשרת מורים (פרח הוראה-מורה מכשירה-מובילה אקדמית פדגוגית) על למידה של פרחי הוראה, בהקשר של הגיל הרך בישראל.

המחקר בוחן עמדות של מורים מכשירים ושל סטודנטים ביחס להשתתפות בקהילת אקדמיה-כיתה במכללה הערבית לחינוך בחיפה. מטרתו היא להעריך את דגם קהילת אקדמיה-כיתה במסגרת ההתנסות הקלינית המופעלת במכללה מבחינת היישום וההשפעות של ההשתתפות בה על התפתחות מקצועית של מורים מכשירים ושל סטודנטים.

תיאור של מחקר פעולה שליווה תוכנית שנועדה לחזק את הקשר בין מוסד להכשרת מורים לבין בית ספר שבו מתרחשת התנסות.

המחקר בודק האם קהילה יכולה לקדם תכנים פדגוגיים וחינוכיים, יבדוק את הממשק בין האקדמיה לשדה באמצעות התבוננות ובדיקה מעמיקה של הרלוונטיות

מחקר שבדק האם חקר הפרקטיקה עוזר למורים למדוד את ההשפעה של דרכי ההוראה שלהם על הישגי התלמידים תוך כדי האפשרות לשפר אותם באופן מתמשך ולהשביח את פרקטיקות ההוראה שלהם.

האם יש הבדלים בין תחילת שנת ההכשרה ולסופה בתפיסת היתרונות, האתגרים והערך של קהילה לומדת לאורך תהליך ההכשרה בדגמי אקדמיה-כיתה משלוש נקודות מבט של משתתפות התוכנית?

המחקר נועד לבדוק את תפיסות הסטודנטים והמורים המכשירים בנושא הקהילה הלומדת בשנת תשפ"ב

בחינת התפתחות מקצועית בדגמיה השונים של התוכנית

מחקר העוסק בתרומתם של קורסי התפ״ר – קורסים שמחברים בין תאוריה לפרקטיקה – על תהליכי הכשרת מורים.

קורסי תפ״ר הם קורסים המשלבים בין ידע תאורטי הנלמד באקדמיה לבין ידע מעשי הנצבר במהלך ההתנסות. מסמך זה מתעד תובנות שנאספו בקרב מרצים שהעבירו קורסי תפ״ר במוסדות הכשרה שונים לצד פעילות שנערכה במעבדה ארצית במכון מופ״ת.

תובנות העולות מתוך סקר שנערך בשנת 2021 בקרוב מובילות קהילות אקדמיה-כיתה.

תובנות מתוך סקר שהועבר בקרב מובילות קהילות אקדמיה-כיתה בשנת 2022. זהו מסמך המשך לתובנות שפורסמו בעקבות סקר שהועבר בשנת 2021.

המחקר בוחן את תפקיד המעבדה הפנימית ("ספירלה") במכללת סחנין ואת תרומתה לפיתוח המקצועי של מדריכים פדגוגיים בקהילות למידה. המחקר אסף נתונים מ-32 מדריכים פדגוגיים מובילים. התוצאות הראו כי למעבדה היה תפקיד משמעותי בשיפור ההתפתחות המקצועית של המדריכים, בעיקר בהיבט של "פיתוח כלים פדגוגיים". המחקר מציע המלצות והצעות להמשך, בהתבסס על הממצאים.

דוח זה מציג תמונה של תרומתה של קהילת אקדמיה-כיתה במהלך שנת הלימודים המאתגרת שחלפה, כפי שהיא עולה מחוויותיהן ומתפיסותיהן של 73 מובילות אקדמיות ו-120 מורות/גננות מכשירות.

מאמר זה מציג סקירת ספרות שיטתית הבודקת כיצד מוגדר המושג "מודעות עצמית (awareness-self),ובמה הוא נבדל מן המושגים "תודעה עצמית" (consciousness-self)ו"הכרה עצמית"(knowledge-self) בהקשר של לימודי ניהול. אחרי סינון נכללו בסקירה 31 מאמרים אשר ניתוחם העלה חפיפה בין ההגדרות של מודעות עצמית, תודעה עצמית והכרה עצמית.

מאפייני תוכניות הסבת אקדמאיים הביאו להבנה כי נדרש לפתח דגם התנסות קליני ייעודי עבורן. לצורך תהליך הפיתוח יצא לפועל במכון מופ"ת תהליך אסטרטגי נרחב, ושותפים בו כלל העוסקים במלאכת הכשרת המוסבים. מסמך זה מסכם את התהליך האסטרטגי, מציג את דגם ההתנסות הקלינית שפותח במסגרתו, ומזמן העמקה בפוטנציאל הצמיחה של ההכשרה הקלינית לכלל המוסבים להוראה.

על הכשרת מורים מבוססת רפלקציה – פרקים ערוכי תוכן על בסיס רעיונותיו של פרופ׳ פרד קורטהגן (Korthagen).

המחקר בחן את תרומת כלים מבוססי בינה מלאכותית לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה של מתכשרים להוראה במדעים ובשפות במכללת סכנין. נמצא כי השימוש בכלים אלה נמוך יחסית, אך קיים קשר חיובי חזק בין רמת השימוש לבין היכרות עם הכלים. המשתתפים ציינו יתרונות כמו ייעול תכנון שיעורים, משוב מיידי והתאמה אישית להוראה, לצד אתגרים של חוסר הכשרה, מגבלות טכניות וסוגיות אתיות. ההמלצות כוללות שילוב הכשרה ייעודית בבינה מלאכותית, פיתוח מקצועי לסגל, השקעה בתשתיות והטמעת מודלים משולבים של הוראה אנושית ובינה מלאכותית.