לפניכם מתווה למהלך למידה, שמוקדש לניתוח סיפורי הצלחה ולזיהוי הפעולות שאפשרו את ההצלחה. המתווה מוצע ליישום במסגרת קהילות אקדמיה-כיתה אך מתאים גם להקשרים אחרים. שלבי העבודה המוצעים במתווה מבוססים על המתודה הרטרוספקטיבית ללמידה מהצלחות העבר (סייקס ואח', 2006).
המציגות יתכננו לפני המפגש את סיפור ההצלחה שיציגו. סיפור הצלחה מתאים יהיה אירוע או תהליך שהוביל לשינוי חיובי כלשהו, ושאפשר לייחס את התוצאות החיוביות שלו לפעולה או לפעולות מכו ּונת של המציגה. מדובר בדרך כלל בפעולות מקצועיות שתרמו להגשמת מטרה כלשהי, כולל פעולות שסייעו להתגבר על קשיים: התנהגות, אקלים כיתה, מעורבות, העמקת ההבנה של התלמידים וכו'.
כחלק מההיערכות, מובילת הקהילה תנחה את המציגות לכתוב תיאור תמציתי של סיפור ההצלחה שלהן בדף ההכנה. אם מתאפשר, כדאי לבקש מכולן לספר סיפור הצלחה בנושא משותף (למשל התמודדות עם הפרעות; יצירת קשר אישי עם תלמיד/ילד) רצוי שהסטודנטיות העובדות על התיאור יעשו זאת בליווי המורה/הגננת המכשירה. המנחה יכולה להחליט אם לשתף את חברות הקהילה האחרות בסיפורי ההצלחה עוד לפני המפגש.
דוגמה טובה לפרוטוקול שיח מלא לפי מתודת "למידה מהצלחות העבר – המתודה הרטרוספקטיבית" בתחום החינוך מופיעה אצל סייקס ואח' (2006) נספח א, עמ' .24 לדוגמאות מצוינות של תהליכים שנעשו עם סטודנטים לקויי למידה, מומלץ לעיין בשמר ואח' (2016).
ליישום מלא של מהלך הלמידה שלהלן נדרשות כשעתיים. אפשר להעבירו במפגש אחד או יותר, לפי הצורך.
120 דקות
15 דקות
דברי הסבר
בשלב זה המנחה תסביר את הרציונל לתהליך, תעלה את סוגיית הרגישות והפגיעות
האפשריות ותזכיר את הקוד האתי. כדאי לאפשר לחברות הקהילה לשתף בתחושות
ובמחשבות שלהן. למשל, לקיים שיח על הקושי לייחס לעצמן הצלחה, על הקושי
לקבוע מה נחשב להצלחה, ועל מקומם של הקשיים/החסרונות/המחירים שנלוו למקרה
כגורמים המערערים את תחושת ההצלחה. הגישה הפתוחה והשוויונית היא מעמודי
התווך של הלמידה מהצלחות.
15 דקות
שיח רפלקטיבי בקבוצות
תיאור סיפורי ההצלחה: כל מציגה תציג במליאה בקצרה את סיפור ההצלחה שלה.
היא תתאר את הרקע, את מה שקדם לו ואת מה שבא בעקבותיו )בלי לתת הסברים
ובלי לתאר את הפעולות שנקטה(. כל הצגה תימשך 3–4 דקות.
60 דקות
שיח רפלקטיבי בקבוצות
הקהילה תתחלק ל-4 קבוצות וכל מציגה תצטרף לאחת מהן. הקבוצה תעבוד לפי שבעת הצעדים המתוארים להלן, ותתעד את המידע שאספה בדף "הרהור ותהייה קבוצתית בסיפור הצלחה".
צעד 1. תיאור תמציתי של ההצלחה
במידת הצורך, המציגה תחזור בקצרה על התיאור במונחים של "מה היה לפני" ו"מה
היה אחרי".
צעד 2. זיהוי התוצאות החיוביות של ההצלחה
המציגה תתאר תוצאות חיוביות, שקשורות אליה כמורה/גננת ו/או אל התלמידים/ הילדים. התוצאות יכולות להיות סובייקטיביות (תחושות, מחשבות) ו/או אובייקטיביות (תוצר של תלמיד, התנהגות גלויה). הקבוצה תקדם את החשיבה באמצעות שאילת שאלות, ובכך תנסה לגלות תוצאות חיוביות נוספות שהמציגה לא חשבה עליהן בעצמה (השפעה על תלמידים אחרים, השפעה על שיעורים אחרים, השפעה על הֶקשרים מחוץ לכיתה וכו'). הניסיון האישי והמקצועי של המורות/הגננות וההיכרות העמוקה שלהן עם המערכת יוכלו לתרום מאוד בקידום החשיבה.
צעד 3. זיהוי מחירי ההצלחה
זהו צעד חשוב מאוד בתהליך, משום שהוא מתבונן במורכבות ובכך מצמצם את הנטייה לעשות אידאליזציה של ההצלחה. מחירי ההצלחה הם תוצרי לוואי שליליים שיכולים להיות קשורים למשאבים (זמן שהושקע, כסף, אנרגיה נפשית( או לגורמים אחרים )תלמיד שלא שיתף פעולה וכו').
צעד 4. פירוט הפעולות שהביאו להצלחה
המציגה תתאר בתמציתיות את כל הפעולות שעשתה, ללא הסברים ופרשנויות, והקבוצה תסייע לה בתהליך החשיבה וההיזכרות.
צעד 5. זיהוי נקודות קריטיות
פעולות בתהליך שהמציגה מרגישה שהן המשמעותיות ביותר להצלחה; מעין נקודות מפנה שהובילו לתזוזה או לשינוי כלשהו.
צעד 6. הפקת עקרונות פעולה
הקבוצה תנסח, על בסיס הלמידה שהתרחשה עד כה, עקרונות פעולה שאפשר יהיה ליישמם בהקשרים חדשים. הניסוח צריך להיות כללי דיו כדי לאפשר יישום במקרה אחר, אבל לא כללי מדי ומובן מאליו.
צעד 7. סיכום
הקבוצה תחזור לעיין במחירי ההצלחה שהועלו, ותבחן אם לנוכח מחירים אלו יש מקום להוסיף "אזהרות" לרשימת העקרונות.
15 דקות
תיאור סיפורי ההצלחה
נציגה מכל קבוצה תציג את עקרונות הפעולה של קבוצתה ואת האזהרות, אם היו.
תגובש רשימה קהילתית של עקרונות )ואזהרות, אם יש(.
לאחר מכן יתנהל דיון על המשמעות של כל עיקרון ועל האפשרויות ליישם אותו בעתיד.
15 דקות
סיכום המפגש
שיתוף במחשבות ובתחושות בסוף המפגש, תובנות על המתודה שהשתמשנו בה, ביקורת, תרומת הסטודנטיות והמורות/גננות לתהליך, מחשבות בדבר הקשרים נוספים שבהם היא יכולה להועיל וכו'.
