מעבדת ליווי ברצף הוקמה על רקע המשבר של מחסור באנשי הוראה. המעבדה התמקדה בצורך לתת מענה ממוקד לקשיים בצומתי הנשירה מהוראה, ובצורך בהבניית רצף תהליכי מההכשרה להשתלבות בהוראה.
למובילה האקדמית הפדגוגית יכולת השפעה נרחבת על תחושת המסוגלות האישית של פרח ההוראה להשתלב בהוראה ולקבל על עצמו את האחריות להוביל כיתה/גן.
בשנת תשפ"ד, המובילות האקדמיות הפדגוגיות שבמעבדה ליוו מקרוב חמישה עשר פרחי הוראה המצויים בשנתם האחרונה ללימודים. המעבדה התמקדה בזיהוי הצרכים של פרחי ההוראה ובשאלה כיצד ניתן לתת להם מענה מותאם בליווי בהכשרה, לשם השתלבותם בהוראה ברצף.
ערכה זו היא תוצר של תהליך המחקר והפיתוח של המעבדה, והיא מבוססת על ידע מחקרי אקדמי וידע פרקטי מהשדה.
הערכה פותחה במסגרת מעבדה ארצית שהתקיימה במכון מופ״ת בהובלת הילי גז-מיכאלי וד״ר מירי פוסטי.
במעבדה השתתפו:
אילנית אברהם, מכללת אפרתה | איריס פולק, אוניברסיטת בר-אילן | ד"ר אירית מזור כהן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין | אפנאן גרה מואסי, אקדמיית אלקאסמי | ד"ר דפנה המר בודנרו, מכללת סמינר הקיבוצים | הבה חמארשה, המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה | זהבית סילוואל, מכללת קיי | ד"ר זוהר מעין, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט | חיה גזית, מכללת אורות ישראל אלקנה | מיכל גיל, מכללת גורדון | ד"ר נתנאלה מלמד, מכללת בית ברל | פרוונה ודוד איראני, מכללת בית ברל | רלה גרליק, מכללת בית-רבקה | שגית רחימי, מכללת גבעת וושינגטון.
המובילה האקדמית הפדגוגית אמונה על ניהול שיח דיאלוגי מתמשך עם פרחי ההוראה ועל עיצוב זהותם המקצועית. ההכשרה הקלינית מהווה נדבך משמעותי בגיבוש הזהות המקצועית, בהיותה מבקשת לחבר בין רכיבי התאוריה, הדיסציפלינה וההתנסות, בין האקדמיה לשדה ובין ההכשרה של פרחי ההוראה לפיתוח המקצועי של מורים וגננות.
(ודמני–ענבר, 2020, סעיף 5).
מתווי העבודה שבערכה מגייסים את פרח ההוראה לייצר עם המובילה האקדמית הפדגוגית יחד תשתית ליצירת פרופיל אישי כבסיס לצמיחה ולפיתוח זהותו המקצועית. הכלים המוצעים בערכה מקדמים שפה משותפת, תיאום ציפיות ומיסוד של תהליך עבודה קליני–פרסונלי לאורך זמן.
מה כוללת הערכה?
הערכה מציעה שני מהלכים מקבילים, המוגשים לצד כלים וחומרים נלווים:
שימו ♥ המהלכים הם ספירליים ונבנים בשיתוף פעולה מלא עם פרח ההוראה. המהלכים מתבססים על התשתית התאורטית של קשת ההתנסות המתכתבת עם מפת הממדים להערכת מורים ומורות, ועל כן הם מתאימים לחשיבת רצף "הכשרה–כניסה להוראה". כדי למקסם את הפוטנציאל המתמשך של התהליך מומלץ לתמוך אותו בשיתופי פעולה בין הגורמים השונים ברצף ההכשרה והכניסה להוראה.
*הערכה מנוסחת בלשון נקבה, אך פונה לכל המגדרים.
הערכה מיועדת למובילה האקדמית הפדגוגית, והיא פותחה באופן שתוכל להשתלב בתהליך החניכה האישי שהיא נותנת לכל פרח הוראה.
הערכה נועדה לסייע בהידוק הליווי של פרח ההוראה באמצעות דיאלוג, ולהבנות תהליך פרסונלי קליני סדור של למידה והתפתחות אישית, לקראת השתלבותו במקצוע ההוראה ועידודו להתמיד במערכת החינוך.
85 דקות
40 דקות
מטרה: זיהוי עמוד השדרה המקצועי של פרח ההוראה, ובאמצעותו יצירה של מסגרת להתפתחות וללמידה לקראת ההוראה.
הנחיות למובילה האקדמית הפדגוגית
לפנייך כלי של מתווה שיחה עם פרח הוראה.
מתווה שיחה יעיל מאפשר לחשוף תמונה רחבה ורב-ממדית כתשתית לבניית הפרופיל של פרח ההוראה. התמונה חושפת מאין פרח ההוראה הגיע ללימודי הוראה, היכן הוא עומד כיום ולאן פניו פונות, כבסיס להתפתחות ולבניית זהות מקצועית.
מתווה השיחה בנוי משאלות המכוונות לזיהוי רכיבים מהותיים בעמוד השדרה של פרח ההוראה (מוטיבציות, יכולות, אתגרים וכו'), בראיית עבר-הווה-עתיד.
לנוחיותך, השאלות הן משני סוגים: שאלות כלליות רחבות, ושאלות מקרה.
אף שאנו ממליצים לעיין בשאלות מראש ולסמן את אלה מהן שלדעתך מתאימות לניווט השיחה, חשוב שהשיחה תהיה דינמית, ולכן אין צורך לשאול את כל השאלות שבמתווה. אין מדובר בצ'ק ליסט של ריאיון עבודה, אלא בהזדמנות לשיח.
את מוזמנת לתעד לעצמך במהלך השיחה את הנקודות המרכזיות העולות ממנה.
השאלות מכוונות את פרח ההוראה להעמיק בבחירה שלו במקצוע ההוראה, ומזמינות אותו לצאת לתהליך התפתחות לקראת ההשתלבות בהוראה.
בסיום השיחה את מוזמנת לבחור עם פרח ההוראה יחד אזור התפתחות פוטנציאלי עבורו על גבי קשת ההתנסות, לאור האתגרים, התובנות מהדיאלוג וההיבטים שהסקת שניתן לעבוד עליהם.
את המהלך המלא, קראו כאן
45 דקות
המטרה: הבניית תהליך התפתחות אישי-מקצועי לפרח ההוראה.
לאחר שזיהית עם פרח ההוראה יחד את האתגרים שלו ואת אזור ההתפתחות הפוטנציאלי עבורו על גבי קשת ההתנסות, לפנייך הכלי "המעבר מאתגר למטרה אופרטיבית ותהליך מלווה".
הנחיות למובילה האקדמית-פדגוגית
תוכלי להיעזר בכלי פרקטי זה כדי להבנות את תהליך ההתפתחות האישי-מקצועי של פרח ההוראה.
אם פרח ההוראה מעוניין בכך, תוכלו לחשוב קדימה ולגבש תוכנית רב-שנתית, החורגת אל מעבר לשנת ההתנסות הנוכחית ("חשיבת רצף").
את המהלך המלא, קראו כאן
80 דקות
30 דקות
בשלב השני, הניחי את "קלפי המתאבנים" במרכז השולחן והזמיני כל פרח הוראה לבחור "מתאבן" ולהשיב על השאלה שבקלף. ניתן לבצע כמה סבבים בכל שולחן, כך שכל פרח הוראה ישיב על כמה שאלות.
השאלות שבקלפים בוחנות את הקשר בין רכיבי צלחת השלומות לבין לימודי/עבודת ההוראה. בדרך זו ניתן לייצר קשר בין הרכיבים החיוניים לזהות האישית ולחוסן של פרח ההוראה לבין זהותו המקצועית וייחודיותו בהוראה.
♥ המלצה: נסו לקשר את התובנות לקשת ההתנסות. לדוגמה, אם גיליתם שבצלחת מופיעים יצירתיות ומשחוק כרכיב של משמעות ושמחה בחיי פרח ההוראה, שאלו – כיצד ניתן לשלב רכיב זה בשיעורים? בהקשר של תחום הדעת? לניהול הכיתה? וכו'.
את המהלך המלא, קראו כאן
40 דקות
מטרות:
הנחיות למובילה האקדמית הפדגוגית לינק לריאיון מקדם
לפנייך כלי המכונה "ריאיון מקדם".
בשלב הראשון, הזמיני את פרחי ההוראה להיזכר באירוע בהתנסות/בכיתה/בלימודים שבו הם הרגישו מחוברים לעצמם, היו במיטבם והתמלאו אנרגיה מעצם פועלם באירוע. כל פרח הוראה מוזמן לכתוב לעצמו את האירוע שלו בכלי.
בשלב הבא, פרחי ההוראה יתחלקו לזוגות. כל זוג יגדיר מראיין ומרואיין. המראיין ישאל את השאלות שבכלי הריאיון המקדם:
המרואיין ישיב לשאלות, ואז בני הזוג יחליפו תפקידים.
בשלב האחרון, הזמיני את הזוגות לדון בשאלה האחרונה בכלי:
כיצד ניתן לזמן חוויות דומות בהמשך ההשתלבות בהוראה?
המלצה: נסו לקשר את התובנות לקשת ההתנסות. לדוגמה, אם למדתם שרגע השיא בחוויה של פרח ההוראה היה סיפור שסיפר לתלמידים, והתובנה היא כי יכולתו של פרח ההוראה לספר סיפור היא פקטור משמעותי בהוראתו, שאלו: כיצד ניתן לשלב את התובנה הזאת בהמשך? למשל – לשלבה בהקניית ידע בתחום הדעת.
את המהלך המלא, קראו כאן
10 דקות
מטרה: הודיה על הטוב וחשיבה על דבר חיובי ש"ניקח הלאה" מהמהלך השלם.
הנחיות למובילה האקדמית הפדגוגית
בסיום המפגש הזמיני את פרחי ההוראה לחשוב על הטוב בלימודי ההוראה ובהתנסות. עשו סבב של שיתוף בדבר חיובי שהם "ייקחו הלאה" מהמפגש.
בהצלחה!
