ביסוס של קהילה מקצועית שתעבוד ביחד ביעילות הוא אתגר מורכב, המחייב הנחיה רגישה ומקצועית. על המנחות מוטלת
האחריות לרתימת חברות הקהילה לשתף פעולה, לפתח יחסי אמון בקהילה, ולשמש מודל לחברותיה במובנים רבים. בקהילת
אקדמיה-כיתה מובנה רובד נוסף של מורכבות, מעצם השילוב של מורות/גננות וסטודנטיות בקהילה אחת. בקרב שני הצדדים,
מורכבות מובנית זו עלולה לגרום חששות להיפתח ולשתף בהתחבטויות ובלבטים מקצועיים. חשיפה כזו מציבה את המורה/גננת
ואת הסטודנטית במקום פגיע ומאוים, ולכן מחייבת תשתית איתנה של יחסי אמון.
במסמך זה מוצעים צירי זמן כלליים לשני המפגשים הראשונים של קהילת אקדמיה-כיתה. זוהי מסגרת כללית בלבד. היא יכולה לסייע לכן לתכנן את המפגשים, ויש לצקת בה תוכן ופעילויות. חשוב להקפיד על סדירויות מבחינת מועדי המפגשים, שיבוץ הסטודנטיות המציגות ומבנה המפגשים: פתיחה (״צ'ק אין") — תוכן מרכזי — סיכום (״צ'ק אאוט").
ביסוס של קהילה מקצועית שתעבוד ביחד ביעילות הוא אתגר מורכב, המחייב הנחיה רגישה ומקצועית. על המנחות מוטלת האחריות לרתימת חברות הקהילה לשתף פעולה, לפתח יחסי אמון בקהילה, ולשמש מודל לחברותיה במובנים רבים. בקהילת אקדמיה-כיתה מובנה רובד נוסף של מורכבות, מעצם השילוב של מורות/גננות וסטודנטיות בקהילה אחת. בקרב שני הצדדים, מורכבות מובנית זו עלולה לגרום חששות להיפתח ולשתף בהתחבטויות ובלבטים מקצועיים. חשיפה כזו מציבה את המורה/גננת ואת הסטודנטית במקום פגיע ומאוים, ולכן מחייבת תשתית איתנה של יחסי אמון. לא מומלץ לדחוף את הקהילה להתחיל בעבודה לפני שהוקדש זמן ראוי בראשית הדרך לבניית בסיס משותף ובטוח של יחסי אמון, פתיחות וכנות בין החברות השונות. גם בהמשך, תפקידן של המנחות יהיה, בין היתר, להיות ערות לכל שינוי ביחסים בתוך הקהילה, לזהות מתחים מתחת לפני השטח, ולקיים שיח פתוח וגלוי בנושא ככל שיעלה הצורך. ראוי לזכור שהתעלמות עלולה להוביל לפגיעה במוטיבציה, למתחים גלויים או סמויים, ולהפעלת מנגנונים דוגמת התגוננות, הכחשה ו/או הרמוניה מלאכותית. אחת הדרכים המקובלות לבניית תשתית בטוחה היא ליצור בין חברות הקהילה הבנות משותפות שילוו את עבודת הקהילה (לרשותכם מסמך תעודת זהות: קהילת אקדמיה-כיתה). הבנות אלו ראויות לבחינה חוזרת מעת לעת, לעדכון ולשינוי בהתאם לצרכים המתגלים "תוך כדי תנועה".
זו הדרך שנציע להלן.
90 דקות
10 דקות
חשוב שכל מפגש של הקהילה ייפתח בפעילות "שוברת קרח" (״צ'ק אין״). פעילויות אלה מקדמות היכרות אישית של החברות גם מחוץ להקשר המקצועי, והן תורמות לבניית האמון. (ראו דוגמאות באתר "קהילות מקצועיות לומדות", מכון מופ"ת).
להלן קישור לדוגמאות מתוך "קהילות מקצועיות לומדות, מכון מופ"ת" (כאן)
10 דקות
30 דקות
10 דקות
15 דקות
דוגמאות לשאלות
15 דקות
שיתוף התחושות והחוויות שהתעוררו במפגש, כולל ציפיות מהמשך התהליך המשותף.
90 דקות
5 דקות
כמו כל מפגש, גם מפגש זה ייפתח בפעילות "שוברת קרח" קצרה. פעילות זו חשובה שכן היא מסייעת למשתתפות "להיכנס" למרחב ולהלך הרוח של המפגש. כמו כן, היא מקדמת את ההכרות והאמון בין המשתתפות, ובד בבד מפחיתה מתח ותומכת במציאת בסיס משותף ביניהן.
25 דקות
15 דקות
20 דקות
15 דקות
בשלב זה כדאי להתנסות בשיחת היוועצות. המנחות יחליטו מי תציג את המקרה – הן או אחת המשתתפות. סימולציה תאפשר לחברות לתרגל את הפרקטיקה, ותפחית חרדה בהמשך. חשוב להתאמן על ההבדל בין שאלות הבהרה לשאלות העמקה, להבין את ההבדל בין עובדה לפרשנות, להתאמן בשיח לא שיפוטי ובדיון מכבד ועמוק, בתרגול ממשי למצוא חלופות בלי לבטל את האפשרות שהובאה, וכך הלאה. למנחות יש תפקיד חשוב: לשקף במהלך הדיון לחברות אם הן פועלות על פי המתווה ועל פי הנורמות לשיח שהוגדרו קודם לכן.
10 דקות
בסיכום המפגש חשוב לערוך רפלקציה על התהליך שהתקיים, על הדינמיקות שנוצרו, על התחושות האישיות ועל מחשבות להמשך.
עוד חשוב להגדיר אילו פעולות ייעשו בין המפגשים )תיעוד, הפצה, הכנה למפגש הבא וכד'(.
