מטרת ההתנסות בהוראה היא להכין את הסטודנטים והסטודנטיות לְהוֹרָאָה ליישום מיטבי של דרישות התפקיד, ובכך ליישם פדגוגיה המוכרת בשם "התנסות שדה". ההתנסות משלבת ידע תאורטי עם ניסיון מעשי במסגרת חינוכית בעולם האמיתי מתוך תפיסה הגורסת כי למידה המשלבת בין השניים (תאוריה ושדה) תהיה משמעותית יותר למתכשרים להוראה.
עד שנת 2014 התקיימו בארץ שני דגמים מרכזיים של התנסות מעשית לסטודנטים וסטודנטיות להוראה:
א. הדגם המסורתי – סטודנ/ית להוראה מתנסה יום אחד (6 שעות) בשבוע בבית-ספר או בגן.
ב. בתי ספר להתפתחות מקצועית (Professional Development School ,PDS) – התנסות קבוצת סטודנטים וסטודנטיות להוראה בבתי ספר או בגנים נבחרים לשם רכישת ניסיון נרחב כחלק משיתוף הפעולה (collaboration) בינם לבין המוסדות האקדמיים המכשירים.
בשנת 2014 הושק דגם נוסף – ״אקדמיה-כיתה״ – שנועד להרחיב ולהעמיק את ההיבטים הקליניים בהתנסות השדה.
המושג ״התנסות קלינית״ נקשר לעולם הרפואה, אך הושאל לעולם החינוך והפך לרכיב משמעותי בהכשרת מורים. ההתנסות הקלינית הינה התנסות אינטנסיבית במוסד החינוכי (יומיים בשבוע לפחות), אשר הוראתה מייצרת חיבור בין פעילות אינטלקטואלית אקדמית לבין הפרקטיקה המתקיימת בפועל בכיתות ובגנים.
הוראת ההוראה בהקשרים קליניים מהווה קרקע פורייה לתהליכי למידה והתפתחות מעמיקים של סטודנטים וסטודנטיות להוראה, כגון: היכרות נרחבת עם המוסד החינוכי, התנסות פעילה מול תלמידים, דיונים על דילמות מהשטח, חשיפה לשיקולי דעת מקצועיים, חקר הפרקטיקה ותהליכי רפלקציה.
במבחן התוצאה, החניכה הקלינית מציבה את המתכשרים להוראה במרכז, מאפשרת לזהות רגעים משמעותיים בהתנסות ולהבנות תהליכי למידה מוחשיים ויעילים, המותאמים למציאות בשדה ולצרכי הלומדים.
רכיב ההתנסות הקלינית קיבל ביטוי רב ערך במתווה חדש להכשרה להוראה (ודמני-ענבר, 2020, פרק 5). לפי המתווה "הכשרה קלינית להוראה מבקשת לחבר בין רכיבי תאוריה, דיסציפלינה והתנסות, בין האקדמיה לשדה, ובין הכשרת פרחי הוראה לפיתוח מקצועי של מורים וגננות, ומאפשרת את לימוד התאוריה מחקירת מקרים בשדה". המתווה נתן דחיפה רצינית לדגם ״אקדמיה-כיתה״ שאף הוזכר במתווה כמודל המיישם את עקרונותיו הלכה למעשה.
בבסיס הדגם עומד מודל שותפות-עֲמִיתוּת בין מוסדות אקדמיים המכשירים סטודנטים וסטודנטיות לבין מוסדות חינוך – בתי ספר וגנים. במסגרת שותפות זו נוצרים קשרי עבודה מתמשכים בין מורה או גננת המקבלת הסמכה כמכשירה לבין מובילה אקדמית-פדגוגית מטעם מוסד ההכשרה. ההתנסות מתקיימת במוסד חינוכי שסטודנטית או סטודנט מגיעים אליו היא פעמיים בשבוע, מפתיחת שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים (1 בספטמבר) ועד לסופה. במהלך השנה הם מלווים במובילה אקדמית-פדגוגית מטעם מוסד ההכשרה שבו הם לומדים ובמורה/גננת מכשירה במוסד החינוכי שבו הם מתנסים. במסגרת התוכנית מתקיים פיתוח מקצועי למורות והמורים השותפים, כסגל המכשיר פרחי הוראה.
הדגם מרחיב את ההתנסות הקלינית של הסטודנטים החל משנה א׳ – בהתאם להחלטת המוסד המכשיר. הוא מבוסס על מערכת קשרים בין מובילה אקדמית-פדגוגית מטעם המוסד המכשיר, מורה/גננת מכשירה מטעם מוסד החינוך וסטודנטית.
על בסיס דגם "אקדמיה-כיתה" התפתחו עם הזמן דגמים נוספים שמטרתם להרחיב את ההתנסות הקלינית.
ראו גם:
מתווה ודמני-ענבר שם דגש על החיבור החיוני בין תכנים עיוניים לבין הכשרה קלינית בשדה. בפועל, בחלק ניכר מהמקרים, הקורסים העיוניים – דיסציפלינריים או דידקטיים – נלמדים במנותק מהעשייה בשדה החינוך. מטרתם של קורסי התפ"ר (שילוב בין תאוריה לפרקטיקה) היא לצמצם את הפער בין הידע התאורטי הנלמד במוסדות ההכשרה לבין ההתנסות במוסדות החינוך. אנו, כמו״פ התנסות בהוראה, מלווים את תהליכי הפיתוח והעיצוב של קורסים אלה.
בשנת תשפ"ג פיתחנו עבור המוסדות המכשירים ערוץ חדש, המאפשר להם ליישם את דגם אקדמיה-כיתה גם עבור סטודנטים בשנה ב' או מוסבים, באמצעות הרחבת ההתנסות מיום ליומיים באמצעות קורסי התפ"ר.
ראו גם:
קהילות אקדמיה-כיתה יכולות לפעול רק כתוספת לדגם אקדמיה-כיתה. במסגרת דגם זה פועלת בבית ספר או באשכול גנים קהילה פעילה של סטודנטים וסטודנטיות ושל המורים, המורות או הגננות המכשירות יחד. את הקהילה מנחים יחד מכשירי מורים מהמוסד המכשיר ומבית הספר או הגן. מפגשי הקהילה מוקדשים לדיון בסוגיות העולות מתוך ההתנסות של הסטודנטים, וללמידה שיתופית של נושאים רלוונטיים. באמצעות השיח העמוק בקהילה הסטודנטים נחשפים לשיקולי דעת פדגוגיים, לנקודות מבט שונות ולעשייה הבית-ספרית כמכלול. תפקיד הקהילה הוא לתרום לתהליכי הצמיחה המקצועית של הסטודנטים והסטודנטיות ולגיבוש הזהות המקצועית שלהם. בד בבד, מטרה לא פחות חשובה היא לשפר את המומחיות של המורים והמורות המשתתפים כמכשירי סטודנטים להוראה.
ראו גם:
"אשכולות אקדמיה" הוא דגם שנועד להרחיב את מודל ההתנסות הקלינית ולהדק את החיבור בינה לבין האקדמיה. הדגם הוא תוספתי לדגמים האחרים (דגם אקדמיה-כיתה ודגם קהילות אקדמיה-כיתה). העיקרון המוביל של הדגם הוא מרכוז ארבעה או חמישה בתי ספר מובילים, שעובדים עם מוסד המכשיר, ובכל בית ספר מתנסים 10 סטודנטים ומעלה. בכך מתהווה "אשכול אקדמיה".
בכל בית ספר באשכול פועל "מרכז הכשרת מורים בית ספרי", בהובלת מכשיר/ת מורים בית ספרי/ת.
מרכז ההכשרה משמש כמרחב למידה וכמקום מפגש עבור הסטודנטים בימי ההתנסות. במרכז מתקיימים מפגשי למידה ותרגול של מיומנויות הוראה בית ספריות בהובלת מכשיר/ת המורים הבית ספרי/ת.
הדגם יפעל בשנת תשפ״ה כפיילוט במוסדות אקדמיים שונים.
תוכניות ההכשרה של מוסבים להוראה שונות בהיקפן ובתוכנן מתוכניות לסדירים. מתוך כך, פותח עבור מוסבים דגם ייחודי שנועד להעמיק את ההתנסות המעשית בהכשרתם. מטרתו של הדגם היא לקדם בעולם הכשרת המוסבים את עקרונות השותפות בין מוסדות אקדמיים לבין בתי ספר וגנים. זאת תוך חיבור בין תאוריה לפרקטיקה וליווי איכותי וממוקד.
בדגם זה תתמקד הפעילות, נוסף על ההתנסות הכללית בכיתות, בבניית קהילה שתכלול סטודנטים וסטודנטיות לצד מורים, מורות או גננות מכשירות. את הקהילה יובילו יחד מכשירי מורים מהמוסד המכשיר ומבית הספר או הגן. הקהילה משמשת מקום מקצועי ותומך להיוועצות של סטודנטים וסטודנטיות, ללימוד של ידע רלוונטי אודות סוגיה שנבחרה ולחשיפה לנקודות מבט שונות.
בשנת תשפ"ה הדגם יופעל כפיילוט באוניברסיטאות.